אחד העם והרצל
ביקורתו של אחד העם התמקדה במהות הציונות,מרטותיה ודרכי הגשמתה. שחרור היהדות ולא שחרור היהודים-בניגוד להרצל השם דגש על הפעילות המדינית להשגת צ´ארטר, מדגיש אחד העם שיש להתחיל משחרור העם היהודי מהעבדות הפנימית ומשפלות הרוח שגרמה לו האמנציפציה.הוא מגדיר את המצב "עבדות בתוך חירות".יש להתחיל את העבודה הלאומית "מהאדם שביהודי,.ולתקן את העיוות שיצרה הגלות. מרכז רוחני ולא מקלט מפני אנטישמיות-התחיה הלאומית אפשרית רק ע"י הקמת מרכז רוחני לעם היהודי בא"י.מרכז זה יהפוך למנוף חינוכי לאומי כל היהודים בארצות הפזורה. בעוד הרצל ראה במדינה יהודית הצלה מאנטישמיות .ראה אחד העם את המדינה היהודית כמצמיחה תרבות לאומית יהודית יחודית. מדינת יהודית ולא מדינהת יהודים-הרצל דגל במדינת היהודים.מרכז לעם ואילו התרבות לא עניינה אותה.אחד העם דגל במדינה יהודית-שמרכזה תרבות יהודית לאומית. המחלוקת על הדרך: הכשרת הלבבות מול עשיה מדינית-.אחה"ע דגל בהכשרת הלבבות-תחיה של הרוח הלאומית,החינוך ובתרבות בשילוב עם דת ישראל המתחדשת ברוח הזמן.רק אחר כך יבוא השלב המדיני רק כאשר יחוש העם צורך במימוש חיים מדיניים. עליה-הרצל קרא לעליה המונית מעין"יציאת מצרים,,שכן אחרת לעולם לא תפתר האנטישמיות.אחה"ע בעד עליה הדרגתית וסלקטיבית -יכולות הקליטה של א"י מצומצמות היא לא תוכל לקלוט מיליונים.התהליך צריך לצמוח באופן הדרגתי.הציונות המדינית אינה מציאותית והיא מפיחה בעם היהודי תקוות שווא העליה צריכה להיות עלית איכות ולא עלית כמות.אש זרה של תקוות שווא יביא לאסון ולמפח נפש. חברה יהודית מול חברה ליברלית-הרצל ראה לפניו מדינה עם חברה ליברלית הומנית ואוניברסלית ללא תכנים יהודיים.אחה"ע ראה את א"י כמרכז רוחני של העם יהודי מקום בו תהיה יצירה יהודית יחודית שתשלב תכנים יהודיים עם תכנים אוניברסליים והומניים.
