שתי שאלות משפטיות
מקווה מאוד ל´סיפתח´ משפטי מועיל בשתי שאלות הנוגעות להליכים משפטיים בתיקים שונים: 1)הגשתי בקשה לביטול פסק דין שהתקבל במעמד צד אחד (נגדי), בלי ידיעתי ומטבע הדברים בלי הגנה, ונימקתי שלא קיבלתי כל הודעה על ההליכים. עם הגשת הבקשה נוכחתי מעיון בתיק (שלא הספקתי לעיין בו קודם) כי פסה"ד התקבל ע"ס הצהרת ב"כ התובעת כאילו בוצעה מסירה אישית וצוין "סירבה לחתום", אך התברר שרשם שם של שכנה, בכניסה אחרת של הבניין, והגדיר אותה כ"קרובת משפחה". מובהר כי אין שום קשר משפחתי בינינו ושמדובר בשכנה קשישה במצב סיעודי שמאושפזת לעתים ושאינה מוסמכת לקבל מסמכים בשמי. בדיעבד, התברר כי באמת סירבה לקבל את המסמכים והוא השליך אותם בפתח ביתה והם אבדו. שאלתי אם יש מקום להגיש תלונה פלילית למשטרה על תצהיר שקר לבית המשפט ובמקביל או לחלופין - להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין (יש לי הרושם, מניסיון קודם בנסיבות דומות, שהשופטים אינם מקפידים עם עורכי הדין בעניין זה). 2) בעניין אחר מדובר בהליכי גבייה תקיפים ונמרצים במיוחד שנקט עו"ד המייצג חברה מסחרית נגד מכרה שלי, לאחר שביטלה עיסקה ברוכלות (של שואב אבק יקר להחריד) שקשרה עם סוכן שהגיע לביתה והשאיר לה את המכשיר כנגד אפשרות לביטול העיסקה בתקופת ניסיון. למרות שהחזירה את המכשיר בתקופת הניסיון (חרף התנגדות החברה לקבלו) - ניסתה החברה לגבות את הצ´קים (שבוטלו) באמצעות ההוצל"פ והעו"ד שלה פתח נגד הלקוחה שלושה תיקים שונים וטרטר אותה ארוכות בהליכים משפטיים עד שלבסוף ביטל אותם מיוזמתו (אחרי שהשופט רמז לו רמז עבה כי אין לו עילה להמשיך בהליכים). בינתיים נגרמו ללקוחה נזקים כספיים, ביטול זמן וטרחה ועוגמת נפש מרובים והיא רוצה פיצוי הולם. השאלה: האם כדאי ורצוי שתפנה להוצל"פ בבקשה לקבלת הוצאות דיוניות ואחרות או שמוטב לה להגיש תביעה בבית משפט אזרחי (למשל תביעות קטנות) או לבקש פה הוצאות דיוניות ושם לתבוע על מכלול הנזקים?
מקווה מאוד ל´סיפתח´ משפטי מועיל בשתי שאלות הנוגעות להליכים משפטיים בתיקים שונים: 1)הגשתי בקשה לביטול פסק דין שהתקבל במעמד צד אחד (נגדי), בלי ידיעתי ומטבע הדברים בלי הגנה, ונימקתי שלא קיבלתי כל הודעה על ההליכים. עם הגשת הבקשה נוכחתי מעיון בתיק (שלא הספקתי לעיין בו קודם) כי פסה"ד התקבל ע"ס הצהרת ב"כ התובעת כאילו בוצעה מסירה אישית וצוין "סירבה לחתום", אך התברר שרשם שם של שכנה, בכניסה אחרת של הבניין, והגדיר אותה כ"קרובת משפחה". מובהר כי אין שום קשר משפחתי בינינו ושמדובר בשכנה קשישה במצב סיעודי שמאושפזת לעתים ושאינה מוסמכת לקבל מסמכים בשמי. בדיעבד, התברר כי באמת סירבה לקבל את המסמכים והוא השליך אותם בפתח ביתה והם אבדו. שאלתי אם יש מקום להגיש תלונה פלילית למשטרה על תצהיר שקר לבית המשפט ובמקביל או לחלופין - להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין (יש לי הרושם, מניסיון קודם בנסיבות דומות, שהשופטים אינם מקפידים עם עורכי הדין בעניין זה). 2) בעניין אחר מדובר בהליכי גבייה תקיפים ונמרצים במיוחד שנקט עו"ד המייצג חברה מסחרית נגד מכרה שלי, לאחר שביטלה עיסקה ברוכלות (של שואב אבק יקר להחריד) שקשרה עם סוכן שהגיע לביתה והשאיר לה את המכשיר כנגד אפשרות לביטול העיסקה בתקופת ניסיון. למרות שהחזירה את המכשיר בתקופת הניסיון (חרף התנגדות החברה לקבלו) - ניסתה החברה לגבות את הצ´קים (שבוטלו) באמצעות ההוצל"פ והעו"ד שלה פתח נגד הלקוחה שלושה תיקים שונים וטרטר אותה ארוכות בהליכים משפטיים עד שלבסוף ביטל אותם מיוזמתו (אחרי שהשופט רמז לו רמז עבה כי אין לו עילה להמשיך בהליכים). בינתיים נגרמו ללקוחה נזקים כספיים, ביטול זמן וטרחה ועוגמת נפש מרובים והיא רוצה פיצוי הולם. השאלה: האם כדאי ורצוי שתפנה להוצל"פ בבקשה לקבלת הוצאות דיוניות ואחרות או שמוטב לה להגיש תביעה בבית משפט אזרחי (למשל תביעות קטנות) או לבקש פה הוצאות דיוניות ושם לתבוע על מכלול הנזקים?