טוב... קצת יותר משתי פני´ס...
עכשיו, קוואלי הוציא את הפרויקט החדש שלו - Quality. אם לסכם בפשטות - אם אהבתם את קוואלי מריפלקשן ומעניין אתכם לשמוע עוד ממנו, סביר מאוד להניח שתאהבו את זה, אם שנאתם, סביר מאוד שלא... הרעיון של הפרוייקט הזה הוא שקוואלי עבד עם מפיקים ואמנים שמעניינים אותו (פרט להיי טק), על ההפקה יש תותחים כבדים כמו Kanye West שהתגלה משום מקום על הבלופרינט של ג´יי-זי ומאז הפך (יחד עם Just Blaze) למפיק בקאליבר גבוה, עם הסימפולים משום מקום שמותחים להם את הצורה של ה-PITCH (דוגמא? Cam´ron - Oh boy), כמו כן גם את J Dilla (F/K/A Jay Dee) לשעבר סלאם וילאג´, חלק מצוות ההפקה ה-Soulquarians שהפיקו גם לקומון, אריקה באדו, דאנג´לו ושות. ו-AYATOLAH שעשה הפקות הזויות ודי כבדות להמון אמנים ´אנדרגראונדים´ יחסית, היה לו לאחרונה להיט עם My life של סטיילס ופרו מונץ´ וגם DJ Quik הפורש... מבחינת אמנים קוואלי מארח את Bilal עם הקול הגבוה לשני שירים, Cocoa Brovaz, Pharoahe Monch, Black Thought מהרוטס ועוד... קוואלי הוא אותו קוואלי (ע"ע הודעה למעלה), אבל מה שאני חושב שמבדיל את האלבום הזה מהפרוייקטים הקודמים שלו הוא שקוואלי נותן את עצמו למקסימום, גם מבחינת סאונד וגם מבחינת התוכן שלו, אפשר לאהוב את זה ואפשר לא. ולקוואלי יש המון מה להגיד. האלבום מתחיל עם טראקים קלים יותר לאוזן כמו Get By שמדבר על העוולות שאנחנו עושים יום-יום כאילו רק כדי לשרוד (חייבים לאהוב את הרעיונות של הבחור), Shock Body עם ביט החצוצרות הבומבסטי, Joy על הלידה של הבן והבת שלו, והסינגל Waitin for the DJ עם בילאל, שיר מסיבה כשמו... אבל טאליב שומר את החלק הבאמת מעניין של האלבום לסוף, כאילו לחמם ולעניין את המאזין ואז להכות בו כשהוא שקוע... האלבום ממשיך עם בלדת אהבה שמראה את כשרונות הכתיבה של קוואלי, על ביט רוק איטי של באס, פריטות על גיטרה חשמלית וקצת היי-האטס בשביל האווירה הוא שופך רגשות בפני מישהי על למה הוא רוצה אותה, ובילאל לוקח את זה משם עם קצת שירה - קטע מקסים ומחשמל. משם בקיצוניות מגיע אולי הטראק הטוב ביותר של האלבום Guerilla Monsoon rap (היה בי-סייד לסינגל Waitin for the DJ) והוא פשוט קטע באטל ריימינג מהפנט של שלוש אם.סי´ז מדהימים - קוואלי, בלאק ת´וט ופרו מונץ´ ששוב לוקח בגדול את ההצגה עם הפלואו המטורף והמגומגם שלו. על טראק אינטנסיבי שהוא פשוט סימפול מוצלח של כינורות בפיץ´ גבוה הם קורעים את המייק. כאן מגיע השיר - The proud, אחת מההצהרות הפוליטיות החזקות ששמעתי לאחרונה שנשכחו מהיפ הופ מזמן. קוואלי מראה עד כמה הוא זועם בתור אדם שחור בתוך המצב הפוליטי כלפיו בארה"ב, ביחוד אחרי ההפצצות של ה-11 בספטמבר שעזרו, לטענתו לדחוק ולטאטא מתחת לשטיח את האפליה ואת האי צדק כלפי האדם הקטן. והוא שופך טענות מנקודת מבט פשוטה של אזרח, לדוגמא לגבי שוטרים: "I already know the deal, but what the fuck do I tell my son?\ I want him living right, living good, respect the rules\he´s five years old and he´s still thinking Cops is cool\How do I break the news that when he gets in size\he´ll be recieved as a threat or see the fear in their eyes.\It´s in their job´s description to eliminate the threat\With 41 shots to a body, well what can you expect... Fuck the pigs I think the pigs killed Big and Pac too\If they didn´t they know how did, they´ve got too\Who do they serve and protect? nigga, not you..." ציטוט ארוך, אבל שווה קריאה, אם קוואלי עוד איכשהו ניסה לצאת קצת פוליטיקלי קורקט יותר בריפלקשן, כאן הוא משחרר מעצורים ומדבר מהבטן. עם השיר הקודם הביע זעם ותסכול, השיר הבא מביע פשוט בלבול - Where do we go עם זמרת בשם RES הוא שיר שקט ועצוב שקוואלי טיפה יותר מזמר בו מביע בלבול על המצב הנוכחי האלים והכאוטי לטענתו של השחורים - "Where do we go, what do we say, what do we do?\No where to turn, no where to run and there´s nothing new\Where do we go, our inspiration, it´s like pain is our only inspiration" הוא אומר בפזמון. שוב קוואלי מצליח לסחוט גם דמעוץ מהטראק וגם אינסוף משפטים לצטט. השיר הבא Stand to the side, מדבר על זכויות וחוסר זכויות ומשחק קצת עם המילה "Right" בעלת המשמעות הכפולה. הטראק ג´אזי ושקט עם שייקר, שמזכיר מאוד את הצליל של היי טק, ומשתף זמר בשם Novel (שנשמע באופן מעניין כמו SEAL) וזמרת שמלווה את קוואלי ומוס דף בכל הפרוייקטים שלהם Vinia Mojica המוכשרת ששרה "And the story line goes on\Right to left, who´s right, who´s wrong?\Fuck the politics and pride\I´m just trying to stay alive". סיימנו עם ההרבצה של קוואלי בראש לממסד ושני הטראקים הבאים של קוואלי מחזירים אותנו לרגיעה, עם הסינגל הראשון והחביב Good to you שהפיק בצורה מעניינת Kanye West, ומסיים עם עוד שיר אהבה מקסים - Won´t you stay, שמדבר על צורך באהבה כלפי מישהי שלא יכולה להחליט על עצמה ומתחמקת מהאהבה האמיתית שיש לו כלפיה. שיר שמעלה חיוך רחב על הפנים למרות הכל
כנות היא שם המשחק שלו. לסיכום, האלבום לוקח אותך יותר עמוק לתוך הדעות והמחשבות של קוואלי, אם להסכים איתן או לא, הדרך שהוא מביע אותן לבד מרשימה מאוד. מבחינת פלואו, קוואלי זה אותו קוואלי, פרט ל-Guerilla Monsoon rap אין באנגרים בסגנון Move something, למרות שהסינגלים Good to you ו-Put it in the air בהפקת די.ג´יי קוייק ניסו לעשות את זה, הם לא ממש הצליחו להעביר את אותן אנרגיות. מה שכן יש לנו כאן, זה אלבום כנה, עמוק ומקסים לדעתי. שווה שמיעה ועוד איך... Talib Kweli - Quality Rawkus\MCA
