האומנם?
הטיעון שלך ביחס לחוסר אפשרות של מהפכה סוציאליסטית, ועל כן אמונתך בדבר פתרון של הפרדה בין שני העמים, כאשר המדינה הישראלית לה הצבא הרביעי בחוזקו בעולם ישלוט על 80 אחוז משטחי הארץ, בעוד שהעם הפלסטיני יחייה במדינת חסות, נשען על ההבחנה בדבר ההשקפה הלאומנית והדתית הרווחת כיום באזור, יש לנו הסכמה לתיאור שלך לגבי ההשקפות הרווחות באזור. יחד עם זאת השאלה היא עד כמה רעיונות הם הגורם הקובע או הנקבע,( על כך שהם פועלים זה על זה, אין לנו ויכוח, שכן ההכרה אינה דבר פסיבי אלא שיקוף אקטיבי של המציאות החומרית ולכן השתקפות לא באופן ישיר. ) ואעיר כי אלו הטוענים שההכרה אינו תנועה של החומר, אלא איכות שונה לחלוטין בצרות, שכן אם אין לחומר ולהכרה מכנה משותף כיצד הם פועלים אחד על השני? או שההכרה היא הכל ואז חוזרים לאלוהים, או שהחומר על כל צורותיו כולל ההכרה הוא הכל ואז מגיעים למטריאליזם עקבי, שפיתוחו הגבוה ביותר הוא המטריאליזם הדיאלקטי. הדואליזם הקנטיאני שכה רווח, פשוט קשקוש מבחינה לוגית ועוד יותר חשוב מבחינה מדעית. ברור שההכרה מפגרת אחר המציאות, אחרת לא היה פאונדמנדליסט פרימיטיבי כבוש, נשיא המדינה בה הטכנולוגיה והמדע כה מפותחים. אני כמרקסיסט טוען שההוויה היא שקובעת בסופו של דבר את ההכרה, ואת במידה ומוכנה להכיר שאכן יש הוויה מחוץ להכרה ואין השניים זהים ( הדברים כשלעצמם" אם נשתמש במונח של קאנט), חושבת לפי מאמרך כי ההכרה היא הקובעת את ההוויה. ההבדל בינינו אם ירדתי לסוף דעתך הנו שאתה מחזיק בפילוסופיה האידאליסטית שעבורה הגורם הראשוני והקובע הוא ההכרה, בעוד אני כמטריאליסט קובע שההוויה החומרית היא הגורם הקובע בסופו של דבר. מדוע לדעתך אין תנאים למהפכה סוציאליסטית? הרי המזרח התיכון ברוב רובו, לא עבר מהפכה דמוקרטית בורגנית( צרפת 1789, ארצות הברית, מלחמת העצמאות והמשכה במלחמת האזרחים). זהו חלק מהעולם הנשלט על ידי ההון הפיננסי האימפריאליסטי( הבנק הבינ"ל, קרן המטבע הבינ"ל). הודות לשליטה זו כוחות הייצור אינם מתפתחים ומצבם של רוב האנשים לא רק קטסטרופלי, אלא הולך ומורע. אומנם האזור עדיין במידה ניכרת חקלאי, אך פועל כאן חוק ההתפתחות הבלתי שווה אך המשולבת ויש ערים ותעשייה ומעמד פועלים- קברנה של הבורגנות. יש הכרח במהפכה בורגנית דמוקרטית, אך הבורגנות המקומית הקשורה באלפי חוטים לבעלי האדמות מחד ולאימפריאליזם מאידך, מעמד שעלה מאוחר מדי בהיסטוריה כדי לעמוד בראש מהפכה לא מסוגל לתפקיד זה. התנאים האוביקטיביים למהפכה סוציאליסטית שתשחרר את כוחות הייצור לא רק קיימים אלא אף נרקבים. ברור שכדי לשחרר את כוחות הייצור, הבסיס עליו קיימת החברה האנושית, יש צורך במהפכה ורק מעמד הפועלים בראש המעמדות הסובלים האחרים מסוגל לכך. אתה נשען על מצב ההכרה הנוכחי, של מעמד הפועלים וההמונים בכלל, כדי לטעון שהמצב ימשיך ולכל היותר כוהני הדת יצליחו כמו באיראן ותחת הכידונים האמריקאים גם בעיראק להגיע לשלטון וימשיכו את השיטה הקפיטליסטית המפגרת, בעוד שבעלי ההון בישראל ימשיכו לשלוט. אך, כמה מוזר שאתה כאינטלקטואל בורגני,( אינטלקטואל שטיעוניו משרתים את הבורגנות), שוכח כה בנקל את ההיסטוריה של הבורגנות. האם הייתה הכרה מהפכנית דמוקרטית רווחת במאה ה16, או אף במחציתה של המאה ה18 בצרפת? האם מנע הדבר כי עקב רקבון השיטה הקודמת בצרפת פרצה כזו מהפכה ב1789? ההכרה מפגרת אחר התנאים האוביקטיביים, אולם התנאים החומריים הם הקובעים כי בסופו של דבר ההכרה של ההמונים תשקף את המציאות. אתה מזכיר לי את מרי אנואנט, אשר לא תפסה בהכרתה כי התנאים השתנו והמונרכיה האבסלוטית-הפיאודלית מונעת את המשך התפתחות כוחות הייצור. כאשר העם התלונן כי אין לחם, היא המנותקת מההויה של רוב נתיניה , השיבה "אכלו עוגות". ההמשך ידוע. מי שחושב כי יחסי הקניין הקיימים הם תופעה קבועה ויציבה, ובמיוחד בתקופה של משבר כה עמוק של השיטה הקפיטליסטית, עומד לפני הפתעות גדולות. מוזר שאת ציטטת באחת מתגובתייך את אינשטיין, שהוכיח כי אנרגיה אינה דבר שונה ונפרד לחלוטין מהמסה, אלא כי האנרגיה היא מסה במהירות האור בריבוע, דהינו כי מה שמלומדים חשבו כאשר הם משתמשים בהגיון הפורמאלי המכני כי הן שתי איכותיות שונות לחלוטין אינן אלא צורות שונות של החומר. החומר והוא הדבר היחיד הקיים,הוא בתנועה בחלל ובזמן, וחוקי התנועה של החומר( והחברה היא חלק מהטבע וההכרה האנושית היא תנועה של המוח),נשלטים לא על ידי חוקי המכניקה( הכוחות החיצונים לגופים) וההגיון הפורמאלי המשקף את ההבנה המכנית של המציאות, אלא יותר על ידי חוקי הדיאלקטיקה, של תנועה עקב התפתחות הסתירות. חוקים שדרך אגב כבר אריסטו היה מודע להם, אף כי עבורו לא היו אלו החוקים העקריים השולטים בתנועה. אולם ההגיון של אריסטו הגיע אליך לאחר שהסכולסטיקה של ימי הביניים, תקופת קפאון יחסי, התעלמה מהם לחלוטין. שלושת החוקים העקריים שלה הנם : אחדות הסתירות. שינויים איכותיים כתוצאה משינויים כמותיים שלילת השלילה. דהינו כי במציאות כל דבר משתנה וא' ( תופעה בין אם בטבע או בחברה) שלפי הנחת ההגיון הפורמאלי לעולם א', במציאות הנשלטת על ידי חוקי הדיאלקטיקה הוא א' אך גם לא א' בעת ובעונה אחת שכן הוא בתהליך הפיכתו לב'. דהינו כי כל הקיים כולל החברה הקפיטליסטית הקיימת בתהליך שלילתו. במחשבה המופשטת 2 ועוד 2 הם תמיד 4, אולם במציאות הקונקרטית והאמת היא תמיד קונקרטית, אין 2 ועוד 2, אלו הם סמלים הקיימים רק בהכרה , במציאות יש 2 תופעות ועוד 2 תופעות ואלו בקשרים סותרים ומתפתחים ובהחלט נותנים תוצאות מאוד שונות מ4 כפי שכל כימאי או פיזיקאי יודע וכמותם גם המרקסיסט. "המהפכה האיסלאמית", אינה שלילת הקפיטליזם אלא צורה לשמרו.על כן אין בידה לפתור את הבעיות ותפקיד כוהני הדת יחשף במוקדם או מאוחר, כפי שכבר נחשף באיראן. כדי להוכיח את תקוותך כי יחסי הקניין הקפיטליסטים ימשיכו לעד או לפחות לתקופה היסטורית ארוכה, היית צריך להוכיח דבר שונה לחלוטין, כי הקפיטליזם ממשיך לפתח את כוחות הייצור ועל כן הוא לא מיצה את תפקידו המתקדם. אולם כיום צריך לחיות בהזיה טוטאלית כדי להאמין בכך. הקפיטליזם הורס את החלק העיקרי של כוחות הייצור-את כוח העבודה שחלק הולך וגדל ממנו נזרק החוצה אל מחוץ לייצור. כבר היגל טען ובצדק כי כל מה שהיה פעם רציונלי פוסק מלהיות רציונלי ומה שהופך לא רציונלי נעלם. כמובן שכאידיאליסט הוא העמיד את המציאות על הראש וחשב כי הרעיון המוחלט ( ולמעשה אלוהים) הוא הגורם הקובע בהיסטוריה, אולם לפחות אופן מחשבתו היה יותר מפותח מאלו החושבים כי המציאות היא דבר קבוע. כיום המדע מוכיח את צדקת המתודה של המטריאליזם הדיאלקטי, ועד כמה ההגיון המכאני מוגבל. הפיזיקה של ניוטון נכונה רק לגבי גופים גדולים המשתנים באיטיות יחסית, אולם כל העוסק בחקר של חלקיקים תת אטומים יודע כי ההגיון הפורמאלי מנוגד לתנועה הממשית של החלקיקים וכי ההנחה שיש חלקיק סופי, כפי שטענו בעלי ההגיון הפורמאלי היא פשוט הנחה שלא עומדת במבחן המעבדות המודרניות. מאחר וההויה המעמדית גם קובעת את ההשקפה בה אנשים אוחזים, כנראה שכזעיר בורגנית מצבך עדיין טוב אם את מאמינה כי לקפיטליזם יש עתיד. אולם אף כי טיעונל לגבי הזעיר בורגנות כמעמד מעולה ומתנפח או מצטמק עם התפשטות או התכווצות השיטה, את מחליפה את המשבר המזחורי של השיטה עם משברה ההיסטורי. תמיד היו משברים מחזוריים בקפיטליזם הפונקציה שלו הייתה ריכוז הון בידיים יותר מועטות. אולם מי שעוקב אחר הכלכלה הקפיטליסטית יודע כי גם כאשר הממשברים המחזוריים מסתימיים מצב רוב האנשים כולל הזעיר בורגנות הולך ומורע בעוד רווחי בעלי ההון הגדולים ממשיכים. אתה יכול לאומר גם לזעיר בורגנים אכלו עוגות כמו שאני עושה, או התוצאות צפויות.