NuckBunnies
New member
שתי דברים
א. נמאססס לי מכל הזבל שצף כאן בפורום בימים האחרונים. אני אשכרה מתחיל להתגעגע לימים שאנשים דיברו שטויות על מוסיקה שחורה, בניגוד לסתם שטויות. ב. ולכן - הנה אני מדבר על מוסיקה שחורה (הא, אפילו לא שטויות). המלצה: Black Eyed Peas - Behind The Front אלבום יחסית ישן, בן בערך 3 שנים. בכל מקרה, זה אלבום שנכנס אצלי בול לקטגורית ה"קלאסיקה", ליד דיאנג´לו ולוריין היל. באלבום הזה אין טראק אחד (ואני מדבר ברצינות, אפילו לא אחד) שהוא לא ממש מעולה. ההפקות המעולות, כייפיות וקלות, הראפ המתוחכם והפוזיטיבי, שמגדיר מחדש את המושג "גוד וויבס" (טוב אולי לא מגדיר מחדש... סתם נותן בראש
). אלבום ששמים, נשענים לאחור ומתחילים לחייך. ממש מומלץ. למרות שבאמת כל השירים מעולים, הנה כמה *ממש* טובים, למי שרוצה להוריד ולשמוע: Black Eyed Peas Featuring Macy Gray - Love Won´t Wait Black Eyed Peas - Joints & Jams Black Eyed Peas - Movement בכל מקרה, דיסק קלאסי שקשה נורא לא לאהוב. אה, והוא לא אנדרגראונד, לכל המעוניין. NuckBunnies
א. נמאססס לי מכל הזבל שצף כאן בפורום בימים האחרונים. אני אשכרה מתחיל להתגעגע לימים שאנשים דיברו שטויות על מוסיקה שחורה, בניגוד לסתם שטויות. ב. ולכן - הנה אני מדבר על מוסיקה שחורה (הא, אפילו לא שטויות). המלצה: Black Eyed Peas - Behind The Front אלבום יחסית ישן, בן בערך 3 שנים. בכל מקרה, זה אלבום שנכנס אצלי בול לקטגורית ה"קלאסיקה", ליד דיאנג´לו ולוריין היל. באלבום הזה אין טראק אחד (ואני מדבר ברצינות, אפילו לא אחד) שהוא לא ממש מעולה. ההפקות המעולות, כייפיות וקלות, הראפ המתוחכם והפוזיטיבי, שמגדיר מחדש את המושג "גוד וויבס" (טוב אולי לא מגדיר מחדש... סתם נותן בראש