שתיקה

only a girl69

New member
שתיקה

ברגע אחד הכל השתנה..
ברגע אחד הרגשתי שאני נופלת לתהום ללא תחתית..
והכל בגלל משפט אחד שזרקתי..
משפט כואב אך מבחנתי היה ללא משמעות..
משפט שכמעט הרס לי את החיים..
משפט שהכאיב לכל הסובבים אותי..
משפט שגרם לי להעביר הרבה זמן בתחנת המשטרה..
משפט שלא היה אמור להאמר...

עכשיו..עכשיו אני בת 18 אני חוקית כולם סוף סוף יעזבו אותי..

עכשיו אני מקווה שהמשטרה פשוט תעזוב את מה שקרה...
עכשיו אני מקווה שאהיה יותר חזקה להחזיק את הכל מבלי לשתף אפאחד כי אסור שאפאחד ידע אחרת המשטרה לא תעזוב אותי..
לא משנה מה קורה אני חייבת לשתוק חייבת להשאיר הכל לעצמי...

אני אהיה בסדר...

זו שאלה? זו תקווה? אולי עוד סתם אמירה שלי? אולי סתם חלום שלא יתגשם? ואולי אולי זו פשוט המציאות...
 
לאמר או לא

הי יקרה,
אני מבינה שקרו דברים דרמטיים בימים האחרונים?
לא מאמינה שיש משפטים שלא צריכים להאמר, אלא שיש משפטים שקשה לנו לאמר אותם או שאנחנו מפחדים מההשלכות שלהם.
אם אני מבינה נכון את דבריך נראה ששיתפת מישהו במשהו שעובר עליך ונעשתה פנייה למשטרה כדי לעזור לך. אולי כדאי להיעזר בהם? אולי מגיע לך לחיות בביטחון? את ממש לא חייבת לשתוק וממש לא חייבת להישאר לבד.
מחזקת אותך ושולחת כוחות
רותם
 

only a girl69

New member
זה לא היה צריך לקרות

המשטרה הרחיקה אותו מהבית ל5 ימים לא הסכמתי לתת עדות..
הוא חזר הביתה..
הם נראלי עזבו אותי ואותו..
מפחיד אבל עדיף ככה..
אני חושבת שהתיק פשוט יסגר..

שבת היתה קשה אבל עדיף ככה..
אני מסוגלת לסבול כאב לא כך?

בכל מקרה ויתרתי כבר מזמן..

לכאב מתרגלים..
אבל לפעמים לא מצליחים להתרגל ואז מגיע הסוף.....

אז אולי זה הסוף?
 
הכוח לבחור בחיים

הי יקרה,
חבל שלא הסכמת לתת עדות.
מגיע לך לחיות בביטחון.
עשית צעד קדימה ואולי צריך לעשות עוד אחד ולהעז.
חפשי בפייסבוק את העמוד של "הכוח לבחור בחיים".
אם אני מבינה נכון את הסיפור שלך נראה לי שתוכלי לשאוב משם הרבה כוח.
נשמח לעזור בדרך,
רותם
 

only a girl69

New member
אני לא יכולה

אני באמת לא יכולה לעכשות את הצעד הזה פשוט לא..

אני לא יכולה לבחור בזה..

אני מצטערת אבל וויתרתי..

אני נעלמת..אני כבר לא "שורדת"

לא מצליחה...
 
למעלה