ששש... הפורום ישן...

[נקודת מוצא]

ששש... הפורום ישן...

ללכת בעיקבות ה-

, נכון או לא נכון לעשות

הלב יודע דברים עלינו שאנחנו לא מבינים בעצמנו. אבל הלב הוא עיוור ולכן לעיתים הוא מועד. ה-

הוא האיבר הכי חזק בגוף שלנו, הוא לוקח במכות את המוח והאיבר החשוב האחר ביחד. אבל הוא גם האיבר שישבר לנו הכי הרבה פעמים בחיים

 

[אופקקקק]

את קוראת מחשבות..

ללכת בעקבות הלב תלוי בהמון דברים, אני בגיל של צומת דרכים...אני אחרי צבא, אחרי טיול, לפני לימודי תואר.. החלטתי ללכת לפי השכל, לפי הבריאות, לפי הבטחון והנוחות אומנם עצוב אבל להקשיב ללב המאוד רגיש שלי זה להכניס ראש בריא למיטה חולה. אולי זה ישתנה בהמשך, אולי יום אחד אקשיב ללב..

 

[נקודת מוצא]

בוקר טוב נתי../images/Emo6.gif

טוב לראות שאת פה... אני נמצאת בדיוק באותו צומת אבל הלב... הלב שלי רוצה כל-כך... עברו להן שנתיים תמימות מאז הפעם האחרונה שהלב שלי זכה למעט נחת...

 

[אופקקקק]

בוקר טובבבב../images/Emo24.gif

הייתי שם...ות´שמעי משהו מעודד? זה עבר לי ביום אחד בהיר.. יום אחד, כבר לא חלמתי עליו בלילה, לא חשבתי עליו ביום, לא בכיתי, לא התגעגעתי.. בקרוב אצלך!!

 

[נקודת מוצא]

מאיפה האופטימיות?

ברור שבעוד כמה ימים אני אקרא את הדברים שכתבתי כאן ביומיים האחרונים ואשאל את עצמי את השאלה המתבקשת what the fuck ? שהרי הלב שלי מתורגל בלהתגבר... אבל לאופטימיות שלי קצת קשה כרגע... אני מצרפת משהו על אופטימיות שנכתב מזמן ונכון תמיד, יש שם משפט קצת תוקפני על אופטימיים, נתי, זה לא אישי, או.קיי?

 

[נקודת מוצא]

אופטימיות

בשביל אופטימיות צריך להיות חזקים או שבעצם טיפשים מספיק טיפשים בכדי להאמין שהכל יהיה בסדר ואולי אופטימיות היא חוכמה, זו הזכות והיכולת להבין מעבר לבילתי ניסבל אולי אופטימיים הם אנשים שראו את הסוף שמאמינים שכל סוף הוא טוב באיזושהי צורה אין ספק, אני מקנאה באופטימיים הדברים ניראים יותר פשוטים אצלם הייתי רוצה להיות קצת יותר אופטימית ללכת לישון עם חיוך כי מחר יהיה יותר טוב אני מנסה, באמת שכן, אבל לאופטימיות שלי קצת קשה היום...

 

[babe10]

מאותו מקום

אני רק יכולה להגיד לך, שדווקא המצבים הכי קשים בחיים הם הכי אופטימיים - כי כשאת נמצאת בתחתית (או במה שבאותו רגע נראה כמו התחתית) זה מעודד כי מפה אפשר רק לצמוח. יותר גרוע לא יכול כבר להיות (ברור שאז מרפי היקר מגיע ומוכיח אחרת,, אבל.. ) אני כרגע נמצאת באותה סיטואציה בערך... רק שאצלי זה נמשך כבר שלושה חודשים וחצי... כבר כמעט יצאתי מכל הסיפור ואז הוא הבליח לו שוב בחיי.... יהיה בסדר. אומרים האופטימיים. תהיי חזקה.

 

[אלדד26]

משהו נוסף,

מישהי פעם אמרה לי, ברגע של משבר מאוד קשה אצלה בחיים, את הדבר הבא - הבעיות שיש לנו בחיים מתחלקות לשני סוגים. בעיות קשות-חמורות-תמידיות, ובעיות קלות-זמניות. הבעיות הזמניות - אין שום סיבה להתאבל עליהן, שכן הן זמניות, והן יחלפו, וייעלמו, ולא יהיו עוד בעיות. הבעיות התמידיות - אין שום סיבה להתאבל עליהן, כי צריך להשלים איתן, לזקוף קומה, ולהמשיך הלאה. ולכן אין שום סיבה להתאבל. אופטימיות היא לא טיפשות. אופטימיות היא מלחמה מתמדת בדברים הרעים שקורים סביבנו. יש קלות בלתי נסבלת בשקיעה לתוך דיכאון ורחמים עצמיים. זה הכי קל בעולם. החוכמה - והדבר הקשה באמת - היא לדעת להפיק את המיטב בחיינו מכל רגע ורגע, וקודם כל מתוכנו. "כולם, עכשיו לשים את יד ימין על הפנים להסתכל עמוק, האושר הוא בפנים, ולהחזיק חזק, קרוב אל החזה, אתה חייב קצת לשחרר את הדבר שאתה הכי רוצה" (עברי לידר)

 

[אופקקקק]

נקודה יקרה שלי../images/Emo20.gif

האופטימיות נובעת מייאוש אז אל לך לקנא מתוקה.. כמו שכבר נאמר כאן, מכאן הדברים יכולים רק להשתפר