יודע ביודעין
New member
שר היער או שרה'לה?
וזה אפילו נשמע מעט דומה.. ובכן לפני לא מעט זמן העלתי שאלה אם יש קשר בין השירים. האחד של יוהאן וולפגנג פון גתה; משורר גרמני מוכר מאוד, והשני של מאיר מכרינו משכבר הימים. בכדי למקד ולחדד את השאלה, העליתי לכאן את שני השירים.. תהיו שופטים ביניהם (אך עדיף בעברית.. היידיש לא משהו..) עננים על הדרך. ברוח וליל מי כאן ירכב? הרוח בעץ. זה אב, ובנו בזרועותיו עגלה על הגשר. יאחז הנער באון ורוך, העשב נוצץ. ביד בוטחת עליו יסוך. מגבעות ומטפחת. "בני, מדוע פניך תסתיר?" ושד מתרוצץ: "את מלך היער אינך מכיר? "בואי בואי ליער," המלך בכתר ובשרביט?" אומר וקורץ. "אותך פס ערפל הבעית." צחקה צחקה "לכה עמי ילדי נעים, עת חלף בה החץ.. יחדיו נרבה שעשועים. עננים על הדרך, פרחים אגיש לך לזר, הרוח בעץ. אלביש אותך בגדי פאר!" "אבי, הו אבי, וכי לא תשמע מגבעות כועסות: אשר לי המלך מטפחתן סוררה. מבטיח בדממה?" לצדדים היא צוחקת, "רגע, ילדי, היה נא שלו, עכשיו אין ברירה. בעלים שיבשו הרוח דובב." האב והבן "ילד נחמד, העמי תלכה, והבת האחות, בנותי אומנות יהיו לך, הצילוה, ולא - בנותי לעת לילה רוקדות שם בניר, ישחטוה שחוט. אל שנת יערסלוך בזנר ושיר." והרוח פרחה "אבי, הו אבי, לא תראה במחשך לחפש לה ברירה... בנות שר היער הולכות שם בסך?" מגבעות כועסות, "בני, הו בני, עיני לא בוגדות: מטפחתן סוררה. ערבות הן אשר באפור שם יוקדות." מתייבש אגל טל "נעמת לי, חן דמותך את יצרי מגרה, על עלה עשב חד. ואם לא תאות, לי בכח תהיה." ועל פני הרקיע "אבי, הו אבי, ידו בי נגעה, מעוף וצווחה. מלך היער פגע בי לרע." עגלה מתגלגלת נחרד האב, קדימה נחפז, הרוח חזרה, את בנו הגונח בזרוע יאחז. וילדה מבוהלת את נחלתו ישיג ברטט; אומץ אזרה, בזרועותיו הילד מת. צחקה צחקה ולבה התפרץ... עננים על הדרך. העשב נוצץ. צחקה צחקה וליבה התפרץ עננים על הדרך. העשב נוצץ. שד מתרוצץ. הרוח בעץ. אין בהכרח הקבלה בין הבתים בשירים, אך אני חושב שיש דמיון במצב, אם כי כאן הילדה שבה ננעץ החץ, צוחקת ולא שמה לב לזה.. מה דעתכם?
וזה אפילו נשמע מעט דומה.. ובכן לפני לא מעט זמן העלתי שאלה אם יש קשר בין השירים. האחד של יוהאן וולפגנג פון גתה; משורר גרמני מוכר מאוד, והשני של מאיר מכרינו משכבר הימים. בכדי למקד ולחדד את השאלה, העליתי לכאן את שני השירים.. תהיו שופטים ביניהם (אך עדיף בעברית.. היידיש לא משהו..) עננים על הדרך. ברוח וליל מי כאן ירכב? הרוח בעץ. זה אב, ובנו בזרועותיו עגלה על הגשר. יאחז הנער באון ורוך, העשב נוצץ. ביד בוטחת עליו יסוך. מגבעות ומטפחת. "בני, מדוע פניך תסתיר?" ושד מתרוצץ: "את מלך היער אינך מכיר? "בואי בואי ליער," המלך בכתר ובשרביט?" אומר וקורץ. "אותך פס ערפל הבעית." צחקה צחקה "לכה עמי ילדי נעים, עת חלף בה החץ.. יחדיו נרבה שעשועים. עננים על הדרך, פרחים אגיש לך לזר, הרוח בעץ. אלביש אותך בגדי פאר!" "אבי, הו אבי, וכי לא תשמע מגבעות כועסות: אשר לי המלך מטפחתן סוררה. מבטיח בדממה?" לצדדים היא צוחקת, "רגע, ילדי, היה נא שלו, עכשיו אין ברירה. בעלים שיבשו הרוח דובב." האב והבן "ילד נחמד, העמי תלכה, והבת האחות, בנותי אומנות יהיו לך, הצילוה, ולא - בנותי לעת לילה רוקדות שם בניר, ישחטוה שחוט. אל שנת יערסלוך בזנר ושיר." והרוח פרחה "אבי, הו אבי, לא תראה במחשך לחפש לה ברירה... בנות שר היער הולכות שם בסך?" מגבעות כועסות, "בני, הו בני, עיני לא בוגדות: מטפחתן סוררה. ערבות הן אשר באפור שם יוקדות." מתייבש אגל טל "נעמת לי, חן דמותך את יצרי מגרה, על עלה עשב חד. ואם לא תאות, לי בכח תהיה." ועל פני הרקיע "אבי, הו אבי, ידו בי נגעה, מעוף וצווחה. מלך היער פגע בי לרע." עגלה מתגלגלת נחרד האב, קדימה נחפז, הרוח חזרה, את בנו הגונח בזרוע יאחז. וילדה מבוהלת את נחלתו ישיג ברטט; אומץ אזרה, בזרועותיו הילד מת. צחקה צחקה ולבה התפרץ... עננים על הדרך. העשב נוצץ. צחקה צחקה וליבה התפרץ עננים על הדרך. העשב נוצץ. שד מתרוצץ. הרוח בעץ. אין בהכרח הקבלה בין הבתים בשירים, אך אני חושב שיש דמיון במצב, אם כי כאן הילדה שבה ננעץ החץ, צוחקת ולא שמה לב לזה.. מה דעתכם?