שרשור

[eshkolit32]

למרבה הצער

אין לי יותר מדי זכרונות משבועות. הדבר היחיד שאני זוכרת הוא חולצות לבנות עם רקמה שנורא אהבתי, אתן בטח יודעות למה אני מתכוונת. אני גם זוכרת סלים קלועים עם פרחים ופירות בפנים. תמיד כשאני נזכרת בחגים, גם אם הזכרון מעומעם ומטושטש - תמיד זכורה לי הרגשה של חמימות וחגיגיות בבית שלי בתקופות של החגים.

 

[A GIFT OF LOVE]

כמוני כמוך

אני רק יודעת שאמי הייתה אלופה באפית עוגות גבינה מוצלחות, חבל שאינני זוכרת את טעמן... בת כמה היית כשאיבדת את הורייך?

 

[eshkolit32]

../images/Emo26.gif

בת 17 כשאמי נפטרה ובת 22 כשאבי נפטר. לא קורה לך לפעמים שאת אוכלת מאכלים שיש להם טעם של אוכל שהיה בבית שלך?

 

[A GIFT OF LOVE]

טעם של האוכל שהיה בבית שלי?

אני לא זוכרת כמעט אוכל וכמובן לא את הטעם.. של אמא שלי כמובן שלא... אולי את מתכוונת לתת מודע? כאילו אני אוכלת מאכל מסוים והטעם שלי מוכר? מה כוונתך? ולך?- יש את זה? ספרי קצת על זה...

 

[eshkolit32]

קיויתי שאולי כן תזכרי

את הטעם אבל היית מאד צעירה כשאמך נפטרה אז ברור לגמרי שאת לא זוכרת, כמה חבל... לי יש את זה, יש פשוט זכרונות של טעמים שהיו בבית, של אוכל שאבא ובעיקר אמא היו מכינים. לעתים רחוקות אני טועמת משהו וכמעט מתעלפת מכמה שהוא מזכיר לי את האוכל של הבית... וכמובן שאני אוהבת לבשל דברים שאכלתי בילדות בבית או אצל הסבתות שלי (ולמרות שאני בשלנית מצוינת אני לא מצליחה אף פעם לשחזר בדיוק את הטעם של אז......). חברה פעם אמרה שאצלי אוכל = אהבה, וזה נכון. מבחינתי בית שיש בו סירים על הכיריים זה בית שיש בו חום ואהבה כי זה מה שאני זוכרת מהבית שלי.

 

[A GIFT OF LOVE]

מורוששששששששש../images/Emo35.gif

את כאן? מה שלומך? את חסרה לי בנוף....... זה בשבילך-