פער בין משיכה מינית לרומנטית
כל כך קשה לי להסביר לאנשים שבעיניי אין שום קשר בין אהבה למין ושמין אינו פקטור בשום מערכת יחסים. באותה מידה בה אני מתאהב באישה, כך יכולתי להתאהב בה אם הייתה גבר, כי משיכה מינית היא משהו כל כך לא רלוונטי.
אני עכשיו בעיצומה של מערכת יחסים עם מינית. אנחנו יחד במשך חודשיים וחצי. שכבנו 3 פעמים, כאשר הפעם הראשונה הייתה לאחר חודש. אפשר לומר שלא קל לי כל כך ליהנות מזה. לפעמים קשה לה עם העובדה שהמשיכה והתשוקה שלי שונות משל שאר הגברים שהכירה, אז היא נכנסת למקום של "אני לא נחשקת בעיניו", כי כנראה הציפיות שלה שונות משלי. היא בכלל רוצה סקס קבוע, ואני מסוגל ולפעמים מעדיף לחיות בלי זה. אז היא מסיקה שהיא צריכה לנתק את הקישור בין אהבה למין ושעליה "לדכא את היצר", כי כנראה היא הוטעתה לחשוב שקיים קישור כזה. הסקס בינינו הוא מאוד בעייתי, וכבר יצא לי לפלוט כמה פעמים שאני לא נהנה מזה ושמבחינתי אני נהנה מההנאה שלה, ואז זה מפריע לה שזה ככה, שהיא מעדיפה שגם אני אהנה כדי שתהיה לה את ההרגשה הזו שהיא נחשקת. אם נוציא את עניין המין במערכת היחסים, הקשר בינינו הוא ממש טוב, למעט אי-הבנות שנובעות בעקבות הפרעת החרדה שלי, אבל אנחנו עובדים גם על זה.
החברה השרישה באנשים שמין זה משהו מהותי, באופן כללי ובפרט במערכות יחסים. לפעמים קשה לי למצוא את עצמי בעסק הזה, בעיקר כי לפעמים ישנן תקופות בהן פתאום אני הופך למיני לכל דבר. הרבה אנשים חושבים שאני צריך טיפול, אבל אני לא מרגיש ככה. החברה צריכה טיפול...
לפעמים יש לי תהיות - למה לא יכול להיות קשר רומנטי א-מיני באופן בו תוכל לממש את המיניות עם אנשים אחרים? למה מין הפך להיות דבר ששמור למערכת יחסים ונחשב בגידה אם אתה מקיים אותו מחוצה לה? למה אי אפשר לעשות את ההפרדה הזו בין רומנטיות למיניות? מי אמר שזה צריך להיות ביחד? הרי אתה יכול להימשך מינית לאדם שאינך מאוהב בו, ולהתאהב באדם שאינך נמשך אליו מינית. קיים הבדל בין אישיות לבין חיצוניות, לפחות בעיניי. קיים הבדל בין נפש לגוף, ואצלי הניתוק הזה מורגש במיוחד, על אף שאני משתדל לאחד ביניהם כדי להרגיש שלם מבחינה פילוסופית. ואולי דווקא אהבה ורומנטיות זה משהו שהאדם הלביש על מיניות כך שההפרדה ביניהם היא בלתי אפשרית מבחינה טכנית אצל רוב האנשים?
Ugh... give me a break.