רונה גימל 1
New member
התרגשתי מאוד ויקי, ויש לי סיפור משלי
אבא שלי ממש תיעב שמנים, אבל כשהוא היה חי הייתי הרבה הרבה פחות שמנה. אני לא יודעת איך הייתי "מצליחה" להשמין כל כך אם הוא היה חי (הוא נפטר לפני 20 שנה) מפני שההערות הסרקסטיות שלו (הוא היה אדם מבריק ושנון באופן יוצא דופן) בוודאי היו "מפריעות" לי להסיר כל רסן מתרבות האכילה שלי. ואולי לא. אמי, לעומת זאת, שגם היא מתעבת שמנים עד מאוד, תלויה בי כל כך וכל כך מעריצה אותי ואוהבת אותי, שהיא לא העירה לי באופן ישיר אף פעם. רמזים? בוודאי, סיפורים על אחרים שרזו? כן, דירבון כשירדתי? ללא סוף. אבל הערות ושידולים ישירים, לא ולא. אבל הסיפור שלי מתייחס דווקא לבת משפחה אחרת שנפטרה. כל החברות שלה שפוגשות אותי אומרות לי תמיד: אין לך מושג עד כמה היא אהבה אותך ואיך היא הייתה מדברת עלייך. אהה... ובכן, בת המשפחה הזאת העריצה רזות ויפות באופן מוחלט. רזה הייתי פעם, אחר כך שמנתי למגינת ליבה. יפה לא הייתי אף פעם, מקסימום נאה, נראית טוב. אותה אשה, שהייתה פשוטה ובעלת יכולות אינטלקטואליות מוגבלות, לא העריצה את הכישרונות שלי, אבל התגאתה בהם בלי סוף לפני חברותיה. ולמה? כי להתגאות ביופיי היא לא יכלה. להתגאות בגיזרתי המרשימה, גם כן לא. אז מה נשאר לה? להתגאות בהצלחותי... ולכן כל חברותיה בטוחות שהיא אהבה אותי מאוד מאוד ואין לי מושג עד כמה... כי היא סיפרה עלי והתגאתה בי. הנה, כך מחליפים אהבה בגאווה...
אבא שלי ממש תיעב שמנים, אבל כשהוא היה חי הייתי הרבה הרבה פחות שמנה. אני לא יודעת איך הייתי "מצליחה" להשמין כל כך אם הוא היה חי (הוא נפטר לפני 20 שנה) מפני שההערות הסרקסטיות שלו (הוא היה אדם מבריק ושנון באופן יוצא דופן) בוודאי היו "מפריעות" לי להסיר כל רסן מתרבות האכילה שלי. ואולי לא. אמי, לעומת זאת, שגם היא מתעבת שמנים עד מאוד, תלויה בי כל כך וכל כך מעריצה אותי ואוהבת אותי, שהיא לא העירה לי באופן ישיר אף פעם. רמזים? בוודאי, סיפורים על אחרים שרזו? כן, דירבון כשירדתי? ללא סוף. אבל הערות ושידולים ישירים, לא ולא. אבל הסיפור שלי מתייחס דווקא לבת משפחה אחרת שנפטרה. כל החברות שלה שפוגשות אותי אומרות לי תמיד: אין לך מושג עד כמה היא אהבה אותך ואיך היא הייתה מדברת עלייך. אהה... ובכן, בת המשפחה הזאת העריצה רזות ויפות באופן מוחלט. רזה הייתי פעם, אחר כך שמנתי למגינת ליבה. יפה לא הייתי אף פעם, מקסימום נאה, נראית טוב. אותה אשה, שהייתה פשוטה ובעלת יכולות אינטלקטואליות מוגבלות, לא העריצה את הכישרונות שלי, אבל התגאתה בהם בלי סוף לפני חברותיה. ולמה? כי להתגאות ביופיי היא לא יכלה. להתגאות בגיזרתי המרשימה, גם כן לא. אז מה נשאר לה? להתגאות בהצלחותי... ולכן כל חברותיה בטוחות שהיא אהבה אותי מאוד מאוד ואין לי מושג עד כמה... כי היא סיפרה עלי והתגאתה בי. הנה, כך מחליפים אהבה בגאווה...