הצודקת11
Well-known member
מצליח לה
נועה ודלית אוהבים אותה.
** שרשור צהריים 2 היום ה59 בבית - עדכונים **
- פותח הנושא Maybe Mary
- פורסם בתאריך
- מצב
נועה ודלית אוהבים אותה.
valkyrie2021
Well-known member
או שהיא מנסה להכיר אנשים חדשים פנים חדשות ורעננות.
הצודקת11
Well-known member
מכירה אותם מאתמול בלילה
וכבר מנשקת אותם
valkyrie2021
Well-known member
נו גם כשהם נכנסו לבית ישר מאמי חיים שלי וכו... זה סתם טיפוס. מה גם שאני חושבת שזה קשור גם להתרגשות שלה שנכנסו חדשים.
נטה אונה
Well-known member
ariela1612
Well-known member
צהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
איך הפסיכולוגיתשלי אומרת. החרדה תמיד תשאר רק צריך לדעת ללמחוד להתמודד איתה. ואכן יש מצבים שאני מצליחה להתגבר ויש מצבים שלא.
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
איך הפסיכולוגיתשלי אומרת. החרדה תמיד תשאר רק צריך לדעת ללמחוד להתמודד איתה. ואכן יש מצבים שאני מצליחה להתגבר ויש מצבים שלא.מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
את מדהימה אריאל מדהימה!צהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
חיבוק ענק ממני ומלא אהבה
מיק83
Well-known member
ואווצהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
תודה רבה על השיתוף
מהממת שאת❤צהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
כל הכבוד על השיתוף
בוייאקה מאן
Well-known member
צהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
תודה על השיתוףצהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
מאחלת לך שיגיע היום וההתקפים האלה ישארו זיכרון רחוק ומעומעם . המון בריאות
אני לא יודעת להגיד אם עברתי דברים כאלה ,
קרה לי כמה פעמים שהרגשתי שפתאום משום מקום העולם נופל עליי ואין אוויר. אולי זה היה התקף, אולי לא , אני לא באמת יודעת
מה שכן אני לא מאחלת דברים כאלה לאף אחד אלו באמת רגעים נוראים וחוויה קשה.
נטה אונה
Well-known member
כפרה עליךצהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
זה כ"כ חשוב לדבר על הדברים האלה
אחד מתוך 3 אנשים חווה התקף חרדה בשלב כלשהו בחיים
אחרי השנה הזאת, אני בטוחה שהרבה יותר
אפילו השיח על האם זה מזויף חשוב בעיני כי זה מעלה מודעות לנושא הרגיש הזה
מספיק שילד אחד ראה אתמול דמות מוכרת באמצע התקף והבין שזה בסדר אם זה קורה גם לו
מסכימה..לגבי קהל שרואה את זה .כפרה עליך
זה כ"כ חשוב לדבר על הדברים האלה
אחד מתוך 3 אנשים חווה התקף חרדה בשלב כלשהו בחיים
אחרי השנה הזאת, אני בטוחה שהרבה יותר
אפילו השיח על האם זה מזויף חשוב בעיני כי זה מעלה מודעות לנושא הרגיש הזה
מספיק שילד אחד ראה אתמול דמות מוכרת באמצע התקף והבין שזה בסדר אם זה קורה גם לו
בגלל זה מאוד ריגש לראות איך רמי ניסה להרגיע אותו,
סיפר לו שזה קרה לו המון פעמים וזה שום דבר וזה פשוט עובר.
הנורמליזציה של ההתקף, זה עושה משהו בחוויה.
לדעת שקורה לך עכשיו משהו שהוא די טבעי ונפוץ ושאנשים עוברים את זה .
נטה אונה
Well-known member
רואים שרמי "מנוסה" בזה
כל מה שאמר היה מדויק ברמה טיפולית
גם אני כמוהו הגעתי למיון בפעם הראשונה
כל הטריק בהתקף הוא להוריד מחשיבותו במוח
dindan60
Well-known member
אריאלה יקרהצהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
שקית נילון בתיק לשאוף ולנשום את אותו אוויר
כמו שרמי אמר זה היפרוונטילציה מוריד את החמצן ומעלה את רמת ה co2 במוח
פשוט וקל
ממישהי שסבלה 30 שנה וניסתה הכל ובסוף עבר
ariela1612
Well-known member
ברור שמכירה וגם עושהאריאלה יקרה
שקית נילון בתיק לשאוף ולנשום את אותו אוויר
כמו שרמי אמר זה היפרוונטילציה מוריד את החמצן ומעלה את רמת ה co2 במוח
פשוט וקל
ממישהי שסבלה 30 שנה וניסתה הכל ובסוף עבר
ariela1612
Well-known member
אוהבת את כולכם תודה רבה
valkyrie2021
Well-known member
מדהימהצהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
אריאל את מהממת, מבינה מאוד את הפחד והסבל של התקפי חרדה, ומאחלתלך שלא תחווי עוד בעתיד. חיבוק וירטואלי גדולצהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
fleabag
Well-known member
.צהריים טובים לכולם
טוב מכייוון שיש הרבה שמומחים להתקפי חרדה, אז אני רוצה לצאת מהארון ברשותכם.
אז אני בנאדם שסובל מהרבה חרדות, לא טסתי המון שנים, לא עליתי במעליות, אני קלסטרופובית ועוד ועוד.
את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי שאני במשרד בדרך לשירותים (לא שמעתי שיר עצוב, לא קרה שום דבר מיוחד באותו יום במשרד) מה שכן היה היו לי כמה חודשיים עם כמה אירועים קשים שעברתי ובאותו השבוע היה גם משהו קטן. אבל באותו היום הספציפי לא היה כלום. בדרך לשירותים, הרגשתי ששותים לי את האוויר עם קשית והגוף שלי מתרוקן לאט לאט ושאני לא יכולה לנשום (לא יודעת אם זה מה שג'וזי הרגיש אבל זה היה נראה דומה) כמו גם היו לי לחצים בחזה, והייתי בטוחה שאני חווה התקף לב. נפלתי על הרצפה במסדרון ולמזלי המזכירה ראתה והזמינה אמבולנס. בעודי על הריצפה ומטפלים בי אנשים מהמשרד הגיעו הפרמדיקים, החליטו שאני צריכה להתפנות לבית חולים. עבדתי במשרד ת"א בקומה 10 (כפי שכתבתי לא הייתי עולה במעליות) התאוששתי קצת אחרי 20 דקות בערך מההתקף ולא הסכמתי להיכנס עם הפרמדיקים למעלית ואמרתי שאני יורדת רק במדרגות (כן בדיוק 20 דקות אחרי מה קרה לי) וכך היה פרמדיק ירד איתי והחזיק אותי 10 קומות למטה עד לאמבולנס, משם לבית חולים. הדיאגנוזה: התקף חרדה קלאסי.
אני כן יכולה להגיד לכם שהיו לי סימנים מקדימים כמו הרעידות היו לי רעידות ולא ייחסתי לזה חשיבות (בגלל זה הדבר הראשון ששמתי לב וכתבתי בפורום באותו הלילה עם הראיון של רמי, זה הדאגה מזה ג'וזי רועד ככה).
אז כן מאז הם מגיעים לעיתים, אחרי הטיפול הם מגיעיים לעיתים קצת יותר רחוקות, פעם אפילו הבחינו לי התקף חרדה כסחרחורות קשות ועוד כמה דברים לא קלאסיים. אבל היי לפחות אני עולה במטוסים ובמעליות אחרי הטיפול
מאוד הזוי לי שאנשים חושבים שפתאום לעיניי כל המצלמות בשידור חי, ג'וזי היה מביים התקף חרדה. פשוט הזוי ולא נתפס בעייני, הדבר היחיד מעבר לזה שהוא חטף התקף זה שהוא חווה אותו בשביל אחד כמו יהודה.
רק בריאות חברים כל השאר שטויות
חיבוק מאוד
) אלופה
קיבלתי התקף רק מה10 קומות
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.