אהבתי אהבתי אהבתי ../images/Emo13.gif
היה חתיכת פרק (שדורש חתיכת חפירה). אליס - טאשה : המשפט של טאשה היה ממש משעשע. כשאליס התחילה להגיד שגיליאן דייויס (עוה"ד מצד הצבא) לסבית זה היה גאוני, ואיך שגיליאן נלחצה אחר כך. פשוט בידור. אני מאוד מקווה שמערכת היחסים בין אליס וטאשה תעבוד הפעם, עונה שעברה הן היו נפלאות ביחד. האמת היא שאני לא רואה הפעם סיבה שלא, הרי הדבר היחיד שהפריע להן הוא העניין שטאשה לא יכולה להראות מגע חד מיני, ועכשיו זאת לא בעיה. שיין - מולי : העלה לי המון חיוכים. ללא ספק זה ריענון שלשיין יש אתגר. במשך 4 וחצי עונות אנחנו לא מפסיקים לראות את שיין שוברת לבבות, משאירה בנות פגועות מאחורה, עוזבת, נפרדת, בוגדת, לא מצליחה להתחייב, ואני חייבת לומר - זה התחיל להיות מאוס. ואז הגיעה מולי. סוף סוף מישהי שגורמת לשיין לחשוב. ששיין מצליחה לכבד. אנחנו רואים את שיין מנהלת דיאלוג שלא נגמר במיטה (או באוטו, או במטבח, או בחדר אח"מים של SHEBAR). אני מקווה שהסיפור הזה יימתח יותר, הרי כולנו יודעות שבסופו של דבר הן ייגמרו כזוג, אבל אני מקווה שקו העלילה הזה ימשיך לעניין כמו שהוא מתחיל. ואני חייבת להתייחס לנאום האמא של מאמא קרול שנורא הצחיק אותי. פתאום אנחנו רואים את פיליס משחקת את תפקיד האמא אחרי כל השגעונות שלה. אהבתי את זה. בט - ג'ודי - טינה : אוקיי אוקיי אוקיי. נכון, אני אוהבת את השילוב של טינה ובט. ונכון, יש ביניהן כימיה מטורפת. ונכון - זה ממש מטורף לראות איך בט נכנסת למצבי רוח וג'ודי פשוט לא מבינה. אבל הסיפור הזה מתחיל להיות יותר מידי מרוח. בפרק הזה הוא עוד לא הגיע למצב שרציתי לזרוק כפכף על הכותבים, אבל אני בטוחה שעוד פרק או שניים שזה ימשיך ככה ואני אתחיל לשקול את הרעיון. מאז הנשיקה בפרק הרביעי, נשביתי שוב לקסמן של טיבט. אני ממש מקווה שלא יהרסו את זה בפרקים הבאים. ג'ודי צריכה לגלות איכשהו, וצריך לבוא משהו חדש בקו העלילה הזה. מה שכן - ארוחת הערב הייתה ממתק בידור טעון דרמות ומבדר להפליא. ועזבו לרגע את מה שאמרתי מקודם, הרגע הזה שטינה ובט כמעט התנשקו היה כל כך עוצמתי. פשוט ראו את הניצוצות. פעם נוספת אני מורידה את הכובע בפני מי שבחר את שתי השחקניות הנפלאות האלה לגלם זוג. ועוד משהו קטן שקשור לשלישייה שבכותרת : הסצינה הראשונה, עם שיין וג'ודי הייתה מקסימה. אני מאוד אוהבת כשלוקחים שתי דמויות בסדרה הזאת לנהל שיחה, סתם ככה (למרות שזאת הייתה ההתחלה כדי שארוחת הערב אצל ג'ודי תתקיים, אבל לא משנה). ג'ני - אדל - ניקי : יחי החוצפה של ג'ני. איך שהיא דיברה לסוכן של ניקי (זה מה שהוא, לא?) ואיך שהיא דיברה למאבטח היה כל כך חזק. אבל את ניקי, בניגוד לכך, אני מתחילה לסבול פחות ופחות. נמאס לי. נמאס לי מהשטויות האלה. הסקנדלים ההוליוודים והמשפטים המפגרים שהיא מוציאה מהפה. אדל נעשית מפוקפקת מפרק לפרק. היא ספק מרגישה משהו לג'ני, ספק רוצה להיות ג'ני. מה שכן - הסיפור הזה דיי נחמד. טוב, אז ללא ספק אני חושבת שסיכמתי דיי בהרחבה על העיקר של הפרק הזה. היה אחלה פרק.