חלום של בוקר מאוחר
יום טוב!
חייל, בן 19, לא במערכת יחסים כרגע. תנו לי לציין שאני בתפקידי נהג בוס בגדוד כדי שתבינו יותר את החלום
אני יושב בלשכה בבסיס (איפה שאני בד"כ יושב כשאני בבסיס), משתעמם ומרגיש שנמאס לי במסגרת הזאת כל הזמן ואני חייב לברוח קצת, לפחות לזמן קצר. אני מחליט לקחת את האוטו של המפקד שלי ולעשות סיבוב קצר ביישוב (אנחנו בסוג של אבט"ש ככה שאנחנו יושבים בתוך יישוב אזרחי). אני לוקח את האוטו, בלי רשותו, בגלל שהוא לא נמצא בבסיס באוטו רגע, ומתחיל לנסוע. אני נוסע די רחוק והכבישים מתחילים להפוך לדרכי עפר, כל הבתים מסביב נעלמים ואני נוסע באזור מדברי כזה, יבש עם קצת צמחיה בצדי הדרך. יש עליות, ירידות, עיקולים, ומתישהו אני מגיע לקטע כביש יחסית ישר ואומר לעצמי כמה הייתי רוצה להמריא עכשיו עם האוטו, לרחף פשוט. זה קצת מפחיד אותי כשאני אומר את זה. אחרי כמה שניות אני עושה כאילו אני מנסה לגרום לאוטו להמריא, והאוטו באמת ממריא. אני מגיע לגובה של משהו כמו 10-15 מטר באוויר, לא מאמין שזה קורה לי, שמח וביחד עם זאת גם פוחד, אני שוקע בהרגשה הנפלאה הזאת ואז איכשהו קורה משהו, מרגיש כאילו עליתי על אבן, האוטו קופץ, מסתובב, ודי מהר נופל חזרה למטה. כשאני מגיע למטה אני מגלה שיש לי 2 פנצ'רים ולא יודע איך אני אחזיר את האוטו למקום ככה שהמפקד שלי לא ישים לב שלקחתי אותו, ואיך אני אסביר לו מה קרה. הפנצ'רים נורא מוזרים, בעצם 2 הצמיגים פשוט יצאו החוצה מהגלגלים, אחד הצמיגים הצטמק פשוט לגודל שלא מתאים לגלגל של אוטו והשני גם הצטמק וגם נקרע, ככה שחשבתי שלאחד מהם יש עוד סיכוי להיות בסדר אבל לשני לא. אני עוזב את האוטו שם והולך ברגל ללשכה עם תחושת מועקה ודאגה בלב. מגיע ללשכה. למחרת בבוקר (או שזה היה באותו יום בערב), אני יושב עם חברים בלשכה, שהיא לפתע הרבה יותר גדולה, אנחנו שותים אלכוהול ונהנים, עושים הרבה רעש, ואז איכשהו משתתקים ומגלים שהמפקד שלי נמצא במשרד הווא שומע אותנו. כולם מסתלקים והמפקד שלי יוצא מהמשרד שלו, מאורגן ליציאה לאנשהו ומתחיל לדבר איתי במן התנשאות כזאת (במציאות אני תמיד מרגיש שהוא מתנשא עלי). הוא אומר לי שיהיה איחור עם הדרגה שלי, אני שואל אותו איזה דרגה והוא אומר לי סמל. במציאות אני אמור לקבל סמל רק בעוד חודשיים-שלוש, וככה גם בחלום, אז אני אומר לו את זה. הוא אומר לי שזה לא משנה ויהיה עיכוב עם הדרגה שלי בגלל שאני לא לוקח את העבודה שלי ברצינות, אני עושה מה שבראש שלי ולא מקפיד. הוא גם אומר לי שבמהלך הרגילה שלי הוא בא פעם אחת לבית שלי וראה אותי שמח אז הוא יודע שאני לא באמת בדיכאון מהתפקיד שלי אלא אני רק מנסה לצאת מהגדוד, ובגלל זה אני צריך להיענש - על זה שהעמדתי פנים. אני רואה שהוא מתכוון לצאת מהלשכה ואז אני מתחיל לחשוב על האוטו, מה הוא יעשה כשהוא יראה שהאוטו שלו לא שם, מה אני אגיד לו. אני שוקל לעצור אותו במקום לפני שהוא יוצא ולספר לו הכל אבל אני לא עושה את זה ושנייה אחר כך אני רואה שהוא עוצר ליד חדר אחר בלשכה ומדבר עם נהג של מפקד אחר, ובקיצור אני מבין שהוא תופס טרמפ איתם ולא באוטו של עצמו. אני נרגע קצת, מסתכל החוצה ורואה שהאוטו מונח במקומו, כאילו כל העניין עם הנסיעה והריחוף היה רק חלום. כאן נגמר החלום שלי. אני אסביר קצת על כל מה שהולך איתי ועם הצבא כרגע, אני והמפקד שלי ביחסים ממש לא טובים, לפחות אני מרגיש ככה, אני לא אוהב אותו ואת היחס שלו וזה שהוא חושב שהוא הכי לארג' איתי בעולם והוא בעצם ממש לא. התפקיד עצמו גם שוחק אותי למוות, מבחינת שעמום - אני לא עושה כלום בבסיס והיציאות שלי על הפנים. אני עושה מוזיקה בזמני החופשי, זה בערך החיים שלי, ורע לי כל הזמן לשבת בבסיס לא לעשות כלום ולחשוב על זה שאני יכול לעשות מוזיקה בזמן הזה ודברים שהרבה יותר חשובים לי. האנשים בגדוד זהב, אני מת עליהם אבל אני רוצה לצאת מהגדוד כי אני יודע שבגדוד, לא משנה לאיזה תפקיד אני אעבור, לא יהיה לי זמן לעשות את המוזיקה שלי ותמיד יהיה לי רע בסופו של דבר. לגבי המפקד שלי, אני תמיד מרגיש שהוא מתעצבן עליי, מתנשא עליי ולא מעריך כלום מהעבודה שלי. אני נמנע מלדבר איתו ישירות על כל מה שאני חושב בקטע של המוזיקה, לבקש יציאות יותר טובות כי אני יודע שהוא לא יבין והוא יחשוב שאני סתם רוצה להיות בבית. וזה לא יתרום לי. אני יודע שהוא לא יבין מהסיבה הפשוטה שיצא לי להגיד על זה כמה מילים פה ושם ומה שהוא אומר זה בגדול "תפסיק להתבכיין". זהו בקיצור, מצטער על החפירה הענקית הזאת (החלום הזה פשוט גרם לי להתעורר בהרגשה מחורבנת) ואשמח לפירוש של החלום.... תודה!