שרון כדקטאטור
הרי ברור ששרון שינה את דעתו וברור שעצם היותו חזק ובעל דעה נחושה, הוא גורר אחריו מדינה שלמה לכיוון שלא אליו הוא נבחר לפעול, פועל הוא נגד רצון הבוחר. כשלב ראשון לדיקטאטורה, זה בדיוק מה שצריך. והשמאל, כאמון על ערכי הדמוקרטיה, סומא. שכן סוף סוף משהו בעל ערך (שרון) אומר את דעתו של השמאל, לפחות בנושא זה. הנס קרה: השמאל כבר לא לבד, שרון בפעולתו האחרונה הצטרף למיעוט הזניח וגורר אחריו מדינה שלמה לאבדון. שרון נמלך בדעתו והוא עושה מה שבא לו. ולשמאל זה לא מפריע, ההחלטה העצמית של שרון, כנגד המצע שלו, כנגד המצע של הליכוד, כנגד רצון הבוחר, ובעיקבותיה הגרירה של כל העם לכיוון ששרון החליט עליו. לשמאל מחמיא שמישהו בכלל חושב כמוהו, ובאותה נקודת זמן, שערכי דמוקרטיה יילכו ויזד..נו. שרון, כשהחליט לשנות את דעתו, היה אמור לעשות את המתבקש: להתפטר, להקים מפלגה חדשה (או לנסות ולשכתב את עיקרי המצע של הליכוד), ולנסות להבחר מחדש תחת המצע החדש. יכול להיות שהוא היה נבחר שוב, ואני הייתי אוכל את הכובע, אבל אני לא מאמין שזה היה קורה, כי מי נותר עוד להצביע לשרון? יכול הוא היה ליזום משאל עם (על כי הוא החליט לבדו לשנות כיוון ומכאן חובתו לבקש מהעם להביע את דעתו למהלך הכל כך קרדינלי. הוא החליט שלא, רצון העם באותה נקודת זמן לא כל כך עיניין אותו. על זה הוא יחשב כדיקטאטור. והשמאל לא מצפצף: "זה בסדר, נכון שהוא שינה את דעתו ונכון שהוא גורר עם שלם מאחוריו אבל הוא שינה את דעתו לדרך שלנו ואז זה בסדר. אנחנו נתראה כששרון יחליף את דעתו שוב והפעם כנגד השמאל, ולשמאל לא יהיה תיק נגד ילדיו, ואז נראה שרון נחרץ ודיקטאטור מהו. אז זה כבר יהיה מאוחר מדי לשמר את ערכי הדמוקרטיה. שרון כבר יהיה חזק מדי.
הרי ברור ששרון שינה את דעתו וברור שעצם היותו חזק ובעל דעה נחושה, הוא גורר אחריו מדינה שלמה לכיוון שלא אליו הוא נבחר לפעול, פועל הוא נגד רצון הבוחר. כשלב ראשון לדיקטאטורה, זה בדיוק מה שצריך. והשמאל, כאמון על ערכי הדמוקרטיה, סומא. שכן סוף סוף משהו בעל ערך (שרון) אומר את דעתו של השמאל, לפחות בנושא זה. הנס קרה: השמאל כבר לא לבד, שרון בפעולתו האחרונה הצטרף למיעוט הזניח וגורר אחריו מדינה שלמה לאבדון. שרון נמלך בדעתו והוא עושה מה שבא לו. ולשמאל זה לא מפריע, ההחלטה העצמית של שרון, כנגד המצע שלו, כנגד המצע של הליכוד, כנגד רצון הבוחר, ובעיקבותיה הגרירה של כל העם לכיוון ששרון החליט עליו. לשמאל מחמיא שמישהו בכלל חושב כמוהו, ובאותה נקודת זמן, שערכי דמוקרטיה יילכו ויזד..נו. שרון, כשהחליט לשנות את דעתו, היה אמור לעשות את המתבקש: להתפטר, להקים מפלגה חדשה (או לנסות ולשכתב את עיקרי המצע של הליכוד), ולנסות להבחר מחדש תחת המצע החדש. יכול להיות שהוא היה נבחר שוב, ואני הייתי אוכל את הכובע, אבל אני לא מאמין שזה היה קורה, כי מי נותר עוד להצביע לשרון? יכול הוא היה ליזום משאל עם (על כי הוא החליט לבדו לשנות כיוון ומכאן חובתו לבקש מהעם להביע את דעתו למהלך הכל כך קרדינלי. הוא החליט שלא, רצון העם באותה נקודת זמן לא כל כך עיניין אותו. על זה הוא יחשב כדיקטאטור. והשמאל לא מצפצף: "זה בסדר, נכון שהוא שינה את דעתו ונכון שהוא גורר עם שלם מאחוריו אבל הוא שינה את דעתו לדרך שלנו ואז זה בסדר. אנחנו נתראה כששרון יחליף את דעתו שוב והפעם כנגד השמאל, ולשמאל לא יהיה תיק נגד ילדיו, ואז נראה שרון נחרץ ודיקטאטור מהו. אז זה כבר יהיה מאוחר מדי לשמר את ערכי הדמוקרטיה. שרון כבר יהיה חזק מדי.