שרה שרה

[לאונרדו יודע]

שרה שרה

שרה שרה שרה מפעילה מוזיקה בפול-ווליום ועושה תנועות עם השפתיים שלא ישמעו באמת את הקול שלה ויברחו הדלת נעולה החלונות מוגפים והגוף שלה חופשי לנוע לכל הכיוונים שלא יוצא לו להגיע אליהם בימים רגילים אולי רק עוד כמה דקות הם יחזרו ואני אוכל להרגיש שהעולם שלי הוא הצבעים שמתחלפים כשאני עוצמת העיניים ואביר שמגיע תמיד שרה שומעת חיכוכי גלגלים מחלישה העוצמה, פותחת הדלת והחלונות לאוורר את עצמה שמה במקום אחר ומתיישבת מקופלת ורדומה על הספה

 

[19421942]

חמוד - נשמע כמו

ילדות של דרגיסטית.......

 

[לאונרדו יודע]

שרה פטריוט?

תודה רבה

 

[כiכב ijפל]

../images/Emo41.gif חח ציון הפטריוט [ציונה פטריוט]?

 

[לאונרדו יודע]

משכך כאבים

משכך כאבים אני חוזר אליך שוב בלילה של מוזה ששכחה אהבה עצמית מהי אתה מחבק אותי חיבוק מלא באש הרותחת בסבלך וחיוכים מתקתקים אתה עוטף אותי בבועה של אהבה שכמעט קיימת, אני קרוב אליך כמעט כמו שאני רחוק מעצמי שנינו התרופה שפג תוקפה – האגו הפצוע שלי והאהבה המתרפסת שלך אך נישאר כאן בכל זאת צמוד, רך, נעים ומנחם כשאתה מביט בי לתוך העיניים אני בורח לתנוחת כפית עת אנו נרדמים ועימנו מלאכי הגיהנום

 

[לאונרדו יודע]

דרך העדשה

דרך העדשה אנחנו התרוצצנו לנו בקן הבטוח שרנו שירים שיחקנו משחקים הטבעתי ברביות בג'קוזי ולחצתי על כפתורים מגניבים ואתה צילמת הכל לדורות הבאים היא לקחה אותנו להצגות ולפעמים כשהייתה עובדת עד מאוחר היינו מתגעגעים ומחכים בדיוק עד שתיגמר התוכנית של חמש כי אז היא סוף-סוף תחזור וכשהקטן נולד כולנו חיכינו עם גרגירי ניירות לפזר עליה ועליו ועגלה כה שקטה כה רועשת נכנסה לחיינו לחיי כך פתאום ואתה דאגת לצלם שיהיה איך לזכור איך גדלנו כולם והגינה נשארה אותה הגינה אך נראית ממרחק הזמן כה קטנה איך אתה מנסה להתקרב ולשאול שאלות כה רבות על דברים בחיי ולא תמיד זה עובד אז שואל מתלהב אולי כדאי שאביא מצלמה?

 

[לאונרדו יודע]

אשמח לשמוע ביקורת

 

[אבוקדו מקולף]

מכולם הכי אהבתי את הראשון,

אני אוהבת את הסגנון שלך. למרות שאולי אם תנסה לצאת קצת מהמבנה הקבוע תמצא את עצמך עם דברים מרתקים.

 

[לאונרדו יודע]

הבנתי.. תודה על ההערות

מה את חושבת על זה? זרמים חשמליים יושב בבית ומחכה לאביר על הסוס שיבוא וייתן לך טרמפ בג'יפ אדום של ערס שמתלהב ממוזיקה רועשת ברחוב נטוש של דרום העיר להיות עני זה סוג של סטייל אמרה בעצם ידידה שהכרת כבר לפני המון שנים היא לא כזאת אבל יש בחורות שמתות על כאלה שאוהבים בנים בלבד זה הפורום בו אתה קורא באופן די קבוע כלומר שאיננו זמני כמו העבודה שלך כרגע למען פרנסה למען השכלה גבוהה שתביא טיפה סיפוק אולי גם פרנסה כדי לגור עם שותפים בתל-אביב אולי יהיה גם שטיח מקיר לקיר כמה זה נעים מאוד אני חדש פה במקום בעצם לא אבל סתם בא לי שקצת תשימו לב אליי נראה לי שזה מה שכולם רוצים קצת יחס לא ? קצת אהבה מילה גדולה מחכה שמישהו יבוא ויפרש לך אותה אחרי הרבה שנים אם היית דתי היו רוצים כבר שתתחתן עם איזו נערה ממשפחה טובה תביא עשרה ילדים ותלמד תורה ביום והיא תעשה כביסה אולי בלילה תשכבו ותגנחו בלחש שלא להעיר את הקטן וכשתגמור ותצעק בשקט שהיא מעולה זה יהיה כי תדמיין את הכלי של הבחור מהישיבה מילים גסות כבר איבדו משמעותן מרוב שימוש הן נעלבו הן רגילות שמשתמשים בהן רק לפעמים כמו הפטיש על החלון באוטובוס שאמורים להשתמש בו רק במקרי חירום מיוחדים ואם סתם מתחשק לי לנפץ משהו ?

 

[מזונפלאס]

יפה.

 

[לאונרדו יודע]

תודה

 

[לאונרדו יודע]

או זה..

ג'וני ממריא ג'וני מתעורר ויוצא לדרך, כי אמא של ג'וני מאוד רצתה ואבא שלו - מה הוא יודע בכלל ?. והחברים שלו זה גם ככה לא לתמיד. אז ג'וני יוצא לדרך ואולי הוא לא יחזור אף פעם. אבל הוא יודע שזה חשוב, מה שהוא עושה. וכל האנשים האלה, שעכשיו מזלזלים בו ומסתכלים עליו במבט מתנשא כשהוא מספר להם על התוכניות שלו, עוד יתחננו לכמה דקות של תהילה כשיספרו לכתבים איך הם הכירו את ג'וני ואיך מאז שהוא היה קטן הם תמכו בו ואיך ראו עליו שהוא כזה מוכשר עם הציורים המופשטים שלו בשיעור אומנות בכיתה ח' כשצייר עיגול שחור גדול והמורה חשבה שזה מאוד יצירתי ותלתה את זה במסדרון. יש רגעים שג'וני חושב על אבא שלו ואז הוא קצת יותר מבואס כי בכל זאת הוא היה רוצה שהוא יהיה שמח. אבל ככה זה בעולם, אי אפשר לעשות את כולם שמחים בבת אחת, ואם כבר הוא עושה לאבא שלו ממש רע על הלב והוא לא יתגבר על זה אף פעם, אז לפחות שאמא שלו תהיה שמחה ושתרד לה דמעה של אושר, לפחות פעם אחת בחיים המסריחים שלה. אז הוא לוקח רק דברים הכרחיים, וגם כמה מחברות ויומנים ישנים, וסוגר אחריו את הדלת כמה שיותר בשקט. הוא שומע את הנשימות של אמא ויודע שהיא ערה. מסתכלת ורואה אותו יוצא לדרך, ובוחנת את אבא בשבע עיניים, שלא יתעורר ויהרוס את כל התוכניות. אני עושה את זה בשביל אמא, ג'וני אומר לעצמו. ואז הוא חושב קצת על הבחור ההוא. היחיד שגרם לו להרגיש יותר טוב משאמא יודעת. ואז הוא שבר לו את הלב. אי אפשר לסמוך על אנשים, ובטח שלא על בנים. רק על אמא. אני אראה להם, אני אראה לכל העולם. את השם שלי עוד יכתבו בכל העיתונים. למחרת אבא שלו מתעורר ומבין מה קרה. אבל הוא רואה כמה טוב זה עושה לאמא של ג'וני, אז הוא חונק את העצב מבפנים, ולא אומר לה מילה. והיא, בתמורה, יודעת איך אבא של ג'וני יגיב, ולכן היא לא מספרת לו כשהיא פותחת את העיתון ומוצאת בעמוד 17 בחלק התחתון ידיעה על נער תמהוני שקפץ מהקומה ה99 של אחד מגורדי השחקים במרכז העיר וכנראה שייכנס לשיאי גינס לצעירים. למה לא 100, ג'וני ? למה לא 100 ?

 

[אבוקדו מקולף]

פירסמת את זה בג.צ, לא?

זה מוכר לי. הרעיון, הכתיבה, הסיגנון, הכל מתאים בצורה נוראית ונהדרת. חזק, בקיצור, הכתיבה הסיפורית הולמת אותך. והשיר, אהבתי את השבירה בסוף וזה מאוד זורם, אבל זה נראה קצת נמרח, כאילו התאמצת להכניס פנימה עוד כמה דברים. לא יודעת למה, מרגיש כאילו זה היה חד יותר אם זה היה פחות מפורט. ומאוד מאוד אהבתי את השימוש במבנה של השיר, מיוחד.

 

[לאונרדו יודע]

תודה רבה

יש בזה משהו גם לי הייתה הרגשה שהשיר קצת ארוך מדי אבל הוא כאילו נכתב מעצמו ולא ידעתי איך לערוך או מה להוריד אז השארתי את זה כמו שזה... גם היה נחמד לי לכתוב בדרך של אסוציאציות.. סוג של משחרר, גם אם זה לא תמיד יוצא הכי אומנותי בעולם.. ובאמת נראה לי גם שלכתוב סיפורים או קטעים קצרים אני אוהב הרבה יותר משירים.. תודה על התשומת לב לא פירסמתי אף פעם בג.צ... אבל כמעט כל דבר שאני כותב אני שם בפורום "בנים בלבד", הבית שלי

 

[כiכב ijפל]

../images/Emo41.gif אני בטוחה שהגבתי לזה כבר...

בבנים בלבד לא? בכל מקרה.. זה נשמע כאילו כתבת על טרנסית.. שהיא עושה תנועות שפתיים שלא ישמעו את הקול האמיתי שלה שהוא אולי של גבר? אהבתי את מה שכתבת למרות שהרגשתי שחסר לי משהו בסוף :]