שרדתי.

[JustSomeone00]

שרדתי.

עוד שבת עברה, הפעם לא בכיתי. אני לא יודעת אם זה מתוך חוזק או מתוך הרגל...
השבת העדפתי להישאר בחדר ולא לצאת ממנו עד שהם ילכו, הייתה מן הרגשה של נחמה כששמעתי אותם מהחדר צועקים על השולחן ולדעת שאני לא שם.. ועם חיוך של מן סיפוק עצמתי את העיניים בניסיון לישון ולדמיין את עצמי במקום טוב יותר.

 

[רזיאל א]

הפתרון ככ פשוט...
בשבת בלילה הייתי אצל חבר..
בבוקר חזרתי לבית בשקט והלכתי לישון עד שהם סיימו לאכול..
אחכ קמתי בשקט שתיתי תרופות והלכתי לסבא^^
היו שם 2 דודים שלי והיה כיף^_^

 

[JustSomeone00]

שמחה בשבילך

כיף לך.. אבל באיזה שהוא שלב מתחיל להיות לי לא נעים ללכת לחברות, ואין לי קשר עם המשפחה המורחבת..

 

[רזיאל א]

בואי אליי^^ ������

 

[JustSomeone00]

��

חחחח דקה אני אצלך