שקרים לבנים
הי קורה לי שאני משקרת לילדים בצורה מעורפלת או מסתירה מהם את האמת דוגמאות:
החזרתי אותם מהגן ןהילדה ביקשה פיצה אמרתי לה "בסדר" וידעתי שעוד שנייה היא נמרחת על הכיסא בטיחות ונרדמת ואכן כך היה. בערב באמת אקנה לה פיצה אבל נתתי לה להבין שאקנה לה עכשיו...
הבן התעורר ובכה שרוצה "אבא",אמרתי לו שאני הולכת לקרוא לאבא,הבאתי לו מוצץ השכבתי אותו והוא מיד נרדם חזרה. אבא בכלל בעבודה ולא יחזור לפני תשע בערב..
לפעמים הם מבקשים בקבוק בלילה ואני אומרת "בסדר" והם נרדמים חזרה בלי הבקבוק שלא תיכננתי להביא..
הבת אומרת "אמא נכון פעם היתי בן?.." ואני לא עונה כי אם אגיד לה שלא אז היא תבכה נורא.. אני עושה את זה בשביל הנוחות כי בכל המקרים שזה קורה,אני עושה חשבון שאחרת יהיה סקנדל. במצבים לא מעורפלים הם יודעים לקבל "לא" ובכלל,התקשורת מאד טובה ביננו. אבל עדיין.. אני קצת מרגישה רע עם השקרים האלה. מה דעתם? גם לכם זה קורה?
הי קורה לי שאני משקרת לילדים בצורה מעורפלת או מסתירה מהם את האמת דוגמאות: