שקט.

naknicki

New member
שקט.

זה כל מה שאני רוצה. אני מוכן להקשיב, אני לא רוצה לנסות וליפול שוב. אין בי את הכוחות. בניהאדם, מוזרים שאלה. כ"כ חזקים, כ"כ חלשים אל מול עצמם. אני צריך את הכוח הזה, הדחף השקט הזה, זה שיניע אותי לחיות. כ"כ הרבה עובר עליי בימים אלו, אי אפשר לתאר אפילו. כ"כ הרבה עשייה בחוץ, תנועהבפנים, הכל מסתחרר. אם כל אחד מיכם היה רואה אותי ברחוב - לא הייתם מצליחים לחשוב שזה אני. אני נראה כמו כל אחד ולפעמים אפילו קצת יותר. מצחיק, מוחצן בהתנהגות, אבל כל בעל שכל יודע שמה שהולך בחוץ זה יכול להיות ההיפך הגמור מהפנימיות. וככה זה אצלי. אני צריך לתת את מה שהלקוח רוצה וככה אני מוכר את עצמי. למה? כי הרבה יחסים שלי כמעט ונגדמו בגלל הדיכאונות האלה. ידעתי שאני אוהב להיות לבד, אבל אני גם יודע שאם אני באמת אהיה לבד - אני לא אוכל להיות יותר. לפעמים אני חייב חברה כדי להעביר את הלילה. ואז במקום ללכת לחברים, לאנשים שאוהבים אותי, אני מסיים לילה במיטה של מישהו שאני בכלל לא יודע מה שמו האמיתי. אבל כנראה שזה לא משנה כ"כ. אני מאמין שיש אנשים שנועדו להיות נשמות טועות. זאבים בודדים. אולי אני אחד מהם, אולי אני סתם מקשה על עצמי. יש למישהו רעיון איך חיים טוב יותר? אני ממש רוצה לנסות ולהבין את הנוסחה הזו של האושר, אבל אני לא יודע איך. מישהו מכיר? מישהו זוכר? מישהו יודע נראים הימים האלה בהם שומדבר רע לא יכול לקרות? מישהו יודע איך זה להיות אופטימי? מישהו יכול לעזור? מישהו?
 

kosh

New member
לא בטוח שזה יעזור

אני קרא את מה שאתה כותב ורואה את עצמי. עברתי את מה שקורה אצלך הרצון למות,לברוח, לנתק קשרים כדי שלא יפגעו ואני אדיין לא שמח בכך שהנסיון שלי נכשלת כל לילה היתי אומר "הלוואי ולא אתעורר". אבל גילית שהקשרים עם אנשים כאן חזקים מדי ואני קיים כדי לא לפגוע בהם. אני חושב אם היה להם יותר טוב אם לא היתי ואני חושב שכן אבל מאחר ואני לא יכול למחוק את עצמי מהזכרון של כולם אני מושך, ואני עושה משהו שאולי הפסיכולוגים לא ימליצו עליו אני מדחיק. אני מדחיק את הרגש והרצון אני מחשל את עצמי בכאב נפשי כי אני מאמין שהוא יעזור בעתיד אני לא חותך אבל כשרע אני מתנתק נהיה אדיש או מחזיק חזק ולא מתפרץ מול החברהת אף אחד לא יודע את הרעידות שלי (נדמה לי שזה התקפי היסטריה קצרים) ואני כמעט בטוח שיש לי אשיות גבולית. אבל אני חושב האם אני רוצה לכאיב לסוסבים אותי, ואני לא עבורם אני אסבול. ההדחקה כן פורצת החוצה לפעמים ואני נכנס לדיכאון קצר וחושב על המוות אבל רק חושב. אני לא מקדם את המוות שלי ובל אני כן יורד לעיר בירושלים מה שנחשב ללא בטוח. אני יודע שאני לא פוחד מלמות. אני מקווה שעזרתי לך אני מרדיש הבנה למצב של בצורה שאתה אולי לא מבין כי לא סיפרתי הכול עכשיו. kosh we are gray
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
אנחנו יכולים לנסות..

אנחנו ממשיכים להכיר אותך, לאט לאט, פיסה אחר פיסה שמרכיבה לנו את הפאזל של דמותך.. והיינו מאוד רוצים לנסות לעזור, להיענות לקריאה שלך, אבל אין מה לעשות, יקר שלנו - אי אפשר להחליט מראש על תנאים. אם מנסים, אז מנסים, וצריך לקחת בחשבון שיש סיכוי, אבל יש גם סיכון. רק ממקום שמוכן לקבל גם את הסיכון, אפשר לעשות ניסיון אמיתי לשנות. שאלת שאלה גדולה לגבי האושר, ואתה מנחש בעצמך שלא נוכל לכתוב לך נוסחת קסם. כמו שאין שני אנשים זהים בכל העולם, כך מרכיבי האושר בנוסחה הפנימית שלנו - שונה מאדם לאדם. ואתה יודע מה? כשמגיעים אליו, בוודאי מתחילים להריח אותו ולדעת. אבל אנחנו חושבים שהדיבור על האושר הוא תיאורטי בשלב הזה, ויותר חשוב להפסיק את הסבל ואת חוסר המנוח שאתה נמצא בו עכשיו. אחרי שנעלה ביחד על מסלול שבו מפסיקים לשאול, אלא מחליטים ועושים - יהיה מה שיהיה, נוכל להציב כמטרה גדולה יותר את האושר. naknicki, בוא ספר לנו איך מה דרוש לך בשביל שיעבור עלייך יום בתחושה ש"שום דבר רע לא יכול לקרות". כמו האושר, גם הסבל והקושי אישיים ושונים זה מזה. למשל - לסיים את הלילה במיטה של מישהו ששמו לא ידוע - הוא קושי אישי שלא משותף לכולם. ועכשיו מה היית רוצה להפסיק בחיים שלך, ומה היית רוצה להכיל במקומם? מחכים לתשובתך.
 

what to do

New member
לנקניקי

אני מנסה לחקור ולהבין מה עושה לאנשים טוב. יש לי הרגשה שזה קשור לאגו. אגו מבחינתי שווה להערכה עצמית, גאווה פנימית. ברגע שאתה גאה- טוב לך, (^: תרתי משמע, טוב ברצינות- אם אתה גאה בעצמך, אם אתה מעריך את עצמך- טוב לך. אני לא ממש יודעת למה זה אבל אני חושבת שזה בגלל שכולנו צריכים אמפתיה ואהבה, אנחנו יצורים חברתיים וחלק מהיצר שלנו הוא לא להיות לבד. אם מעריכים אותנו ואוהבים אותנו אנחנו מרגישים שאנחנו לא לבד. אם אנשים מסתכלים עלינו בהערצה, אנחנו גאים וטוב לנו. לכן, לדעתי, ה"נוסחא" לאושר היא להעשיר את עצמך. לעשות דברים שיגרמו לך להיות גאה בעצמך, להעריך את עצמך. וכמו-כן למצוא הזדהות. כשאתה מוצא הזדהות עם אנשים אתה מרגיש שייך ומקובל. אני חושבת שהגברים האלה שאתה נכנס איתם למיטה זה מעין תחליף מפוקפק לאהבה. אולי אתה טועה וחושב שאם מישהו יאהב את הגוף שלך הוא בהכרח יאהב גם אותך. אבל זה כנראה מה שמבדיל אותנו מהחיות. חוץ מגוף יש לנו גם אישיות, כנראה מה שגורם לנו להיות זקוקים כלכך להזדהות (אישיות שתזדהה עם האישיות שלנו). בכל אופן, לדעתי מה שיכול לעזור לך זה אולי קבוצת תמיכה. כמה שזה נשמע פתאטי אולי זאת אחת מהדרכים שלך להרגיש טוב. אם הבנת שהזדהות זה אולי מה שחסר לך- שם תוכל למצוא הזדהות, ובשפע! ובקשר לאגו- מה מעשיר אותך? מה עושה לך טוב? במה אתה מתעניין?
 
למעלה