שקט דומם באוזני

[דוד טל]

שקט דומם באוזני

מטאור ביקום ואני עומד במקומי, איני זז לשום מקום, חלל ריק סביבי, אין כלום. בסביבתי, שקט דומם באוזני. אין קול וצליל, אין סביב גם מי יעביר. אני מדבר, ואוזני אינה שומעת. קורא לעזרה, מביט סביב, אין איש. מי יציל, מי יעזור, ומי ייתן עיצה? שולח יד, פורש רגל. אין אחיזה, ומדרך אין, תנועות הליכה עושה, ואיני זז. היכן העליונים? ומה בדבר התחתונים? אוף. אין נקודת אחיזה, והתייחסות. האם אני נופל? או עף? זז או נח? כבר לא כל כך מפחיד. ובכל זאת מה קורה פה? מעניין.

 

[צרלי וחצי]

תגובתי אליך.

ראה, משירך אני מסיקה שאתה מחפש משהו נקודת אחיזה. השאלה אם מרוב חיפושים אתה כבר לא רואה את היער? כי לעיתים העליונים אינם אוהבים שבודקים אותם ומאלצים אותם להופיע בניסים וכשפים והם עושים את מלאכתם נאמנה ללא כל מעשה קוסמות. אך מניסיון אישי זעקה ממוקדת לעזרה בנוסח: מיש ששומע אותי ואמור לעזור לי אני מבקש את העזרה. עשויה לעזור ולהביא לתחושת במנוגדת לבדידות. היי ברוך

 

[מיכל מנדל]

מן החלל מתחברים לאור

דוד טל היקר!!! ידידי אשריך אתה בדרך הנכונה. האם ידעת מה הוא המסלול להתחברות אל האור האין סופי? ראשית עלינו לעבור בכאב ובסבל. אחר כך נכנסים לחלל לריק . שם אתה נמצא וזהוא הזמן המדויק שבו יש לך את האפשרות להתחבר לאור האין סופי. עצום עינייך, התבונן במסך הנפרש בין שתי עינייך ,כנראה שעכשיו תוכל לראות את הצבעים המתחלפים של עץ החיים. אלו הם צבעי המנורה: בערך כמו סקלת הצבעים של הקשת בענן. תנסה ותראה, בהצלחה. הרבה אור ואהבה אין סופית ללא גבול וללא תנאי. מיכל