שפרה 42

חגי42

New member
שפרה 42

לקוראי פולנית, מידע על ההצגה הישראלית-פולנית שמופיעה בימים אלו בלודז'. מדובר בניסיון להמחיז ברחובות של לודז' אלמנטים מההיסטוריה של הגטו היהודי (ובמיוחד, חיסול הגטו). ההפקה בפולנית, עברית, ויידיש.
 

ט א

New member
מחריד

המילה "שפרה" כל כך טעונה בקרב ניצולי הגטו, שאני מניחה שאף אחד מהמעורבים לא שמע על אירועי השפרה ממקור ראשון.
אני התרשמתי שזה היה הרבה הרבה יותר מחריד מהליקווידציה של הגטו שנתיים מאוחר יותר.
הייתי כבר בכמה מחזות העוסקים בשיתופי פעולה ישראליים - פולניים, והיה מעניין ומוצלח. אבל נראה לי ש"שפרה" זה הגבול שלא אחצה.
 

חגי42

New member
אני לא יודע אם זה מחזה מחריד או לא

הרגע חזרתי מהצגה ישראלית בפסטיבל זינגר (של תיאטרון נפש) והאמת היא שלא נהנתי. אני לא חושב שההצגה הייתה מזעזעת, היא פשוט לא הייתה מאוד טובה. טיפול מאוד שטחי בסוגיית תרבות היידיש ומה עלה בגורלה בישראל. בדרך חזרה ניסיתי לחשוב מה כאן בעצם הבעיה. לכאורה אם יש תיאטרון יהודי בוורשה ויש פסטיבל זינגר ויש הפקות שמתיימרות לעסוק בנושאים כאלו חופשיות מלחצי השוק (והרי זו הכוונה בתרבות שמשלם המסים מסבסד אותה, שהיא לא צריכה להיות שלאגר כדי להצדיק את עצמה) אז לכאורה יש אנשים איכפתיים ורגישים שעוסקים בזה. אז למה יש הצגות שהעושים שלהן אולי באים עם כוונות טובות אבל זה מתפקשש באמצע?

התשובה שלי היא פשוטה. כנראה שמי שאחראי על קבלת ההחלטות לא קשוב מספיק לקהל. אם הייתי האחראי על הנושא הייתי ממליץ שמשרד התרבות יחייב מארגנים של אירועי תרבות או הצגות ייחודיות לערוך סקר בין הצרכנים כדי לראות מה הם רוצים ומה החברה נותנת וגם הייתי שולח בודקים חיצוניים (בגילאים שונים וברמות השכלה שונות) כדי לקבל דעה על איכות המוצר.

עד כאן לגבי איכות המוצר התרבותי שהצרכן מקבל. לגבי שאלת הרגישות ההיסטוריות של ניצולי השואה וטעם טוב, אני הייתי מציע לראות ואז להחליט. מקסימום יוצאים באמצע אבל אז יודעים על מה מדובר. לפסול הצגה רק לפי השם נראה לי כחיפזון. מה גם שהרעיון של להציג ברחובות ההיסטוריים של הגטו נראה לי מקורי.
 

ט א

New member
פסטיבל זינגר, רגישות היסטורית

הי חגי,
הפעם אני לא מסכימה אתך. בעניין הפסטיבל - לא הייתי בהצגה אבל אתה נותן את התושבה בעצמך: ההצגה לא היתה מספיק טובה. אז הבעיה אינה סקר דעת קהל, אלא איכות אמנותית. אני לא יודעת מתי היית לאחרונה בתאטרון בישראל, אבל התאטרות בארץ מאד קשובים לקהל. ובעיקר לוועדי עובדים וכיו"ב שמחליטים על קניה סיטונאית של הצגות. כתוצאה - בהכללה - איכות התאטרון ירדה מאד בארץ בעשרים השנים האחרונות. אז הבעיה לדעתי אינה קשב לקהל, אלא תנאי יצירה ומימון שיאפשרו להוציא את המיטב.

בעניין השפרה בלודז' - זהו בדיוק העניין, שאני פוסלת מראש את האפשרות שאלך להצגה. עבורי זוהי הפעם הראשונה שאני מוצאת את עצמי "בצד השני", בין אלו שפוסלים מראש השתתפות באירוע תרבותי בגלל המטען הקשור בו. מבחינתי זה קרוב מכדי שאתן לאחרים את האפשרות לתת פירוש אמנותי לאירוע.

אורית
 
למעלה