פראית באדום
New member
שפעת \ מאת : Concept
כל שנה אותו סיפור. ברגע שינואר מתחיל לדפוק בדלת אני כבר יודע להכין את הבוס שלי שאיפשהו בסוף החודש אני אצטרך איזה יומיים-שלושה חופש בסוף ינואר, מרץ ומאי ושאני לא יודע מתי בדיוק הם יפלו. כל שנה ברגע שהחורף האמיתי מתחיל אני מרגיש איך האנרגיות שלה יורדות. כאילו שבחורף היא עובדת על חצי מהאנרגיה של הקיץ. ובסוף כל חודש אי זוגי היא תופסת שפעת. אני לא מאמין על הבחורה הזו. ככה מתנהגת בחורה של חורף? בחמש השנים שאנחנו ביחד הסיפור חוזר על עצמו כל שנה. כבר למדתי אותה. נעשית חולה מאוד וחרמנית מאוד. הקשר לא ברור לי עד היום. אבל בטח שלא תשמעו אותי מתלונן. כל סוף ינואר, מרץ ומאי אני נהנה מכמה ימים של סקס פראי ובלתי נגמר שאחריו היא חוזרת ללימודים ואני מרגיש שאני צריך חופש. לפני שנתיים זה התחיל בנובמבר. שבוע אחרי שעליתי אחריה לרשת והיא שכחה למחוק את ההיסטוריה. כשאני ניזכר בקטע הזה אני מצטמרר בכל הגוף. אני זוכר את זה כאילו זה קרה לפני חמש דקות. הלכתי פעולה אחת אחורה. רק אחת. הפעולה ששינתה את חיי. על צג המחשב הופיע פורום שנקרא "על אדונים ומשרתים" ואני מיד הבנתי. הבנתי את ההתחמקויות שלה, הבנתי את השעות שהיא מבלה מול המחשב, הבנתי למה הקו שלנו כל הזמן תפוס כשאני לא בבית. מחפשת חומר לאוניברסיטה? ככה קוראים לזה היום? ידעתי מה זה סאדו. אני לא טיפש. בתור מישהו שעסק בפיתוח אתרי אינטרנט כבר הגעתי לכל אתר של כל סטייה אפשרית ברשת. אבל ממנה לא ציפיתי. ילדה טובה ירושלים. האור תמיד היה סגור כשהזדיינו. אם היה אור הכי קטן היא עצמה עיניים. וזה לא שהבחורה לא ידעה איך להזדיין. היא ידעה ועוד איך, אבל היא לא יזמה, היא אף פעם לא אמרה שבא לה והיא בטח לא הראתה סימן שיש לה בראש דברים אחרים. הבחורה המתוקה שלי? סאדו? הרגשתי איך הדם עולה לי לראש. זאת הבחורה שרציתי להתחתן איתה? לחצתי על "תגובה להודעה" ומיד היה לי ביד גם הכינוי שלה. הלכתי ל"חפש" ותוך דקה ראיתי איך השנה האחרונה שלנו ביחד יורדת לטמיון. שנה שלמה שהיא כותבת בפורום הזה. ואני קראתי כל הודעה שלה. "שפחה" קוראים לזה. החברה שלי שפחה. "אתה רוצה חביתה או עין?" שמעתי אותה קוראת לי מהמטבח ובאותה שניה איבדתי איפוס. קמתי מהמחשב, באתי אליה מאחורה ותפסתי אותה בשיער. "מה אתה עושה?" היא צעקה בפחד. "שפחה, מה?" לחשתי לה בזעם. היא התאבנה על המקום. גררתי אותה למחשב והושבתי אותה בכוח על הכיסא. "תסתכלי על המסך, יא חתיכת זונה" החזקתי בכוח את הראש שלה מול המסך "עם מי מהם הזדיינת, הא? עם מי?" הקול שלי הפך להיות צעקה. היא התחילה לבכות. "עם אף אחד. אני נשבעת. עם אף אחד." לא יכולתי להאמין לה. שתקתי. הראש שלה היה מורד. היא בכתה כמו שלא ראיתי אותה בוכה בחיים. "אל תעזוב אותי" היא יבבה. לא עניתי. לא עניתי לה שבוע שלם. רק חשבתי, קראתי באתרים של סאדו וחשבתי. ידעתי שאני אוהב אותה אבל הרגשתי נבגד ומושפל. כעסתי עליה וריחמתי עליה ולא ידעתי מה אני רוצה לעשות. כל השבוע הזה היא התרוצצה סביבי, מכינה לי את האוכל שאני הכי אוהב, מגהצת לי כל ערב חולצה למחר, הבית מבריק מניקיון, מנסה לדבר איתי, ואני לא יכולתי לדבר איתה. לא יכולתי להסתכל עליה. עברתי לישון בחדר השני. שבוע אחרי זה היא תפסה שפעת. בארבעים חום כבר לא הקשבתי לה. כן רוצה ללכת לרופא, לא רוצה ללכת לרופא. זה לא מעניין אותי. "הפעם את תעשי מה שאני אומר, ברור?" אמרתי לה כשאני שולף אותה מהמיטה "תתלבשי". היא התנדנדה קצת. תמכתי בה והעיניים שלנו נפגשו לראשונה מזה שבוע. הפעם לא התחמקתי מהמבט שלה. "אם את רוצה להיות שפחה זה עושה אותי האדון שלך, וכמו שהבנתי, אדון אמור לדאוג לרכוש שלו. ואני רוצה את הרכוש שלי בריא". לא יכולתי להיות המום יותר מהתשובה שלה "כן אדון" חלוש כזה. זה היה הרגע שבו הבנתי שבעצם החלטתי. אני נשאר איתה אבל כללי המשחק משתנים. היא לא הוציאה מילה מהפה בנסיעה לרופא ולא בנסיעה חזרה. הראש שלה היה מורד כל הדרך. "תעלי הביתה" אמרתי לה כשעצרתי ליד הבית במנוע דולק. "אני אלך להביא לך את התרופות. וכשאני חוזר אני רוצה לראות אותך מתחת לשמיכה. הבנת?" "כן" "כן מה?" "כן אדון" היא קלטה מה ציפיתי ממנה. היה נראה כאילו כולם חולים בשפעת. בבית המרקחת היה תור עד הדלת. כשיצאתי משם סוף סוף עם שתי שקיות עמוסות ראיתי שלא נשאר עלי גרוש ופניתי לכיוון הכספומט. תור גם שם. העיניים שלי שוטטו מסביב וחיוך ענק התפשט לי בלב. אני אראה לה, לשפחה. איך שכחתי שיש חנות סקס ממש ליד הבנק? שקית שלישית הצטרפה לשתי חברותיה. כן, התכוונתי לטפל בה. אבל לא בדיוק כמו שהיא חשבה. נכנסתי לחדר השינה עם הכדור שהיא צריכה לבלוע וכוס מים ועם השקית מחנות הסקס. "קחי" הושטתי לה את הכדור והכוס. התפשטתי ונכנסתי למיטה לידה, מחבק אותה. היא התכרבלה לצידי, מניחה את הראש עלי. הרגשתי עד כמה המצח שלה רותח. היא לא לבשה כלום. חולה, לא חולה, הבחורה הזאת לא אוהבת שהבגדים מגבילים אותה במיטה. סובבתי אותה עם הגב אלי, נותן לה רגע להישאר צמודה לגוף שלי. שמעתי איך הנשימות שלה נרגעות, כאילו שהיא בדרך לשינה ואז הושטתי את היד והרמתי את השקית שנשארה למרגלות המיטה. היא שמעה את הרעש והתכוונה להסתובב, אבל אני עצרתי אותה ביד אחת "אל תזוזי". כופפתי את הרגל העליונה שלה כך שכף הרגל תישען על המיטה ותיתן לי מקום לפעילות והשחלתי את היד שלי בין רגליה, מגיע ישר לדגדגן שלה ומעסה אותו. כל האזור היה רטוב. "חרמנית חולה כרגיל, השפחה שלי" "כן אדון. אני מצטערת אדון". היא ניסתה לסובב אלי את ראשה. "אמרתי לך לא לזוז" סיננתי "ואם באוטו ויתרתי לך כששכחת לפנות אלי בצורה נכונה, עכשו את כבר תענשי." הוצאתי מהשקית את הבאט פלאג החדש שקניתי, הכי קטן שמצאתי, וסכתי אותו בחומר הסיכה שקניתי על פי המלצת המוכר. החזקתי אותו ביד שמאל כשהיד הימנית חוזרת ומלטפת לה את הדגדגן. היא נצמדה אלי יותר חזק. "אל תזוזי" לחשתי לה באוזן והפגשתי את הראש של הבאט פלאג עם פתח הישבן שלה. היא בכל זאת קפצה. תפסתי את הדגדגן שלה בשתי אצבעותיי "אמרתי אל תזוזי". הנשימות שלה התחילו להיות יותר מהירות. "את מפחדת, שפחה?" שאלתי אותה כשאני מעסה את פי הטבעת שלה בעזרת הראש הגמיש של הבאט פלאג. "כן אדון" "זה בסדר" אמרתי לה "מותר לך לפחד. תרפי את השרירים שלך." היא ניסתה להרפות אותם בכל כוחה ואני בשיא העדינות החדרתי את הראש של הבאט פלאג לישבנה, משחק איתו במעגלים, מעסה את החלק הפנימי של פי הטבעת שלה כשהיד שלי ממשיכה לענג את הדגדגן שלה, עד שהשרירים שלה נכנעו הבאט פלאג נקבר כולו במעמקי ישבנה. הזין שלי עמד כמו טיל. "שפחה טובה" אמרתי לה והסרתי את היד מהדגדגן שלה כשאני סוגר את רגליה ומסובב אותה אלי. "עכשו למקלחת". הכנסתי אותה מתחת לזרם המים החמים, חפפתי את ראשה, סיבנתי את כל גופה כשאני נמנע במכוון מלגעת בכוס שלה. הפיטמות שלה היו זקורות. היא היתה סמוקה כולה. המים החמים, השפעת, הגרוי. סובבתי אותה עם הגב אלי ופישקתי את רגליה כשאני נוגע בקצה הזין שלי בבאט פלאג. "את מגורה, שפחה?" "כן אדון" "אז קחי את שפופרת המים ותראי לי איך את גומרת. עיניים אלי." השענתי אותה על הקיר. היא הורידה את השפופרת מהמתקן שהחזיק אותה על הקיר, לא מעיזה להוריד ממני את העיניים וכיוונה את הזרם אל הדגדגן שלה. תוך חצי דקה היא גמרה, עוויתות האורגזמה שלה מכריחות אותה לצנוח אל ריצפת האמבטיה. נתתי לה רגע להרגע ואז סובבתי אותה על ארבע, הוצאתי את הבאט פלאג וחדרתי אל ישבנה. הוא היה פתוח ומוכן עבורי. גמרתי בשאגות. "את מבינה שדברים פה הולכים להשתנות, שפחה?" שאלתי אותה כשהלב שלי חזר לדופק סדיר. "כן אדון. תודה אדון." הקמתי אותה ועטפתי אותה במגבת. מחבק אותה אלי. היא להטה מחום. "יפה. תחזרי למיטה". היא פנתה לכיוון חדר השינה. "ושפחה?" היא עצרה כששמעה אותי. "כן אדון?" "אני אוהב אותך". כתובת אתר נלוות : http://www.heberotic.co.il/
כל שנה אותו סיפור. ברגע שינואר מתחיל לדפוק בדלת אני כבר יודע להכין את הבוס שלי שאיפשהו בסוף החודש אני אצטרך איזה יומיים-שלושה חופש בסוף ינואר, מרץ ומאי ושאני לא יודע מתי בדיוק הם יפלו. כל שנה ברגע שהחורף האמיתי מתחיל אני מרגיש איך האנרגיות שלה יורדות. כאילו שבחורף היא עובדת על חצי מהאנרגיה של הקיץ. ובסוף כל חודש אי זוגי היא תופסת שפעת. אני לא מאמין על הבחורה הזו. ככה מתנהגת בחורה של חורף? בחמש השנים שאנחנו ביחד הסיפור חוזר על עצמו כל שנה. כבר למדתי אותה. נעשית חולה מאוד וחרמנית מאוד. הקשר לא ברור לי עד היום. אבל בטח שלא תשמעו אותי מתלונן. כל סוף ינואר, מרץ ומאי אני נהנה מכמה ימים של סקס פראי ובלתי נגמר שאחריו היא חוזרת ללימודים ואני מרגיש שאני צריך חופש. לפני שנתיים זה התחיל בנובמבר. שבוע אחרי שעליתי אחריה לרשת והיא שכחה למחוק את ההיסטוריה. כשאני ניזכר בקטע הזה אני מצטמרר בכל הגוף. אני זוכר את זה כאילו זה קרה לפני חמש דקות. הלכתי פעולה אחת אחורה. רק אחת. הפעולה ששינתה את חיי. על צג המחשב הופיע פורום שנקרא "על אדונים ומשרתים" ואני מיד הבנתי. הבנתי את ההתחמקויות שלה, הבנתי את השעות שהיא מבלה מול המחשב, הבנתי למה הקו שלנו כל הזמן תפוס כשאני לא בבית. מחפשת חומר לאוניברסיטה? ככה קוראים לזה היום? ידעתי מה זה סאדו. אני לא טיפש. בתור מישהו שעסק בפיתוח אתרי אינטרנט כבר הגעתי לכל אתר של כל סטייה אפשרית ברשת. אבל ממנה לא ציפיתי. ילדה טובה ירושלים. האור תמיד היה סגור כשהזדיינו. אם היה אור הכי קטן היא עצמה עיניים. וזה לא שהבחורה לא ידעה איך להזדיין. היא ידעה ועוד איך, אבל היא לא יזמה, היא אף פעם לא אמרה שבא לה והיא בטח לא הראתה סימן שיש לה בראש דברים אחרים. הבחורה המתוקה שלי? סאדו? הרגשתי איך הדם עולה לי לראש. זאת הבחורה שרציתי להתחתן איתה? לחצתי על "תגובה להודעה" ומיד היה לי ביד גם הכינוי שלה. הלכתי ל"חפש" ותוך דקה ראיתי איך השנה האחרונה שלנו ביחד יורדת לטמיון. שנה שלמה שהיא כותבת בפורום הזה. ואני קראתי כל הודעה שלה. "שפחה" קוראים לזה. החברה שלי שפחה. "אתה רוצה חביתה או עין?" שמעתי אותה קוראת לי מהמטבח ובאותה שניה איבדתי איפוס. קמתי מהמחשב, באתי אליה מאחורה ותפסתי אותה בשיער. "מה אתה עושה?" היא צעקה בפחד. "שפחה, מה?" לחשתי לה בזעם. היא התאבנה על המקום. גררתי אותה למחשב והושבתי אותה בכוח על הכיסא. "תסתכלי על המסך, יא חתיכת זונה" החזקתי בכוח את הראש שלה מול המסך "עם מי מהם הזדיינת, הא? עם מי?" הקול שלי הפך להיות צעקה. היא התחילה לבכות. "עם אף אחד. אני נשבעת. עם אף אחד." לא יכולתי להאמין לה. שתקתי. הראש שלה היה מורד. היא בכתה כמו שלא ראיתי אותה בוכה בחיים. "אל תעזוב אותי" היא יבבה. לא עניתי. לא עניתי לה שבוע שלם. רק חשבתי, קראתי באתרים של סאדו וחשבתי. ידעתי שאני אוהב אותה אבל הרגשתי נבגד ומושפל. כעסתי עליה וריחמתי עליה ולא ידעתי מה אני רוצה לעשות. כל השבוע הזה היא התרוצצה סביבי, מכינה לי את האוכל שאני הכי אוהב, מגהצת לי כל ערב חולצה למחר, הבית מבריק מניקיון, מנסה לדבר איתי, ואני לא יכולתי לדבר איתה. לא יכולתי להסתכל עליה. עברתי לישון בחדר השני. שבוע אחרי זה היא תפסה שפעת. בארבעים חום כבר לא הקשבתי לה. כן רוצה ללכת לרופא, לא רוצה ללכת לרופא. זה לא מעניין אותי. "הפעם את תעשי מה שאני אומר, ברור?" אמרתי לה כשאני שולף אותה מהמיטה "תתלבשי". היא התנדנדה קצת. תמכתי בה והעיניים שלנו נפגשו לראשונה מזה שבוע. הפעם לא התחמקתי מהמבט שלה. "אם את רוצה להיות שפחה זה עושה אותי האדון שלך, וכמו שהבנתי, אדון אמור לדאוג לרכוש שלו. ואני רוצה את הרכוש שלי בריא". לא יכולתי להיות המום יותר מהתשובה שלה "כן אדון" חלוש כזה. זה היה הרגע שבו הבנתי שבעצם החלטתי. אני נשאר איתה אבל כללי המשחק משתנים. היא לא הוציאה מילה מהפה בנסיעה לרופא ולא בנסיעה חזרה. הראש שלה היה מורד כל הדרך. "תעלי הביתה" אמרתי לה כשעצרתי ליד הבית במנוע דולק. "אני אלך להביא לך את התרופות. וכשאני חוזר אני רוצה לראות אותך מתחת לשמיכה. הבנת?" "כן" "כן מה?" "כן אדון" היא קלטה מה ציפיתי ממנה. היה נראה כאילו כולם חולים בשפעת. בבית המרקחת היה תור עד הדלת. כשיצאתי משם סוף סוף עם שתי שקיות עמוסות ראיתי שלא נשאר עלי גרוש ופניתי לכיוון הכספומט. תור גם שם. העיניים שלי שוטטו מסביב וחיוך ענק התפשט לי בלב. אני אראה לה, לשפחה. איך שכחתי שיש חנות סקס ממש ליד הבנק? שקית שלישית הצטרפה לשתי חברותיה. כן, התכוונתי לטפל בה. אבל לא בדיוק כמו שהיא חשבה. נכנסתי לחדר השינה עם הכדור שהיא צריכה לבלוע וכוס מים ועם השקית מחנות הסקס. "קחי" הושטתי לה את הכדור והכוס. התפשטתי ונכנסתי למיטה לידה, מחבק אותה. היא התכרבלה לצידי, מניחה את הראש עלי. הרגשתי עד כמה המצח שלה רותח. היא לא לבשה כלום. חולה, לא חולה, הבחורה הזאת לא אוהבת שהבגדים מגבילים אותה במיטה. סובבתי אותה עם הגב אלי, נותן לה רגע להישאר צמודה לגוף שלי. שמעתי איך הנשימות שלה נרגעות, כאילו שהיא בדרך לשינה ואז הושטתי את היד והרמתי את השקית שנשארה למרגלות המיטה. היא שמעה את הרעש והתכוונה להסתובב, אבל אני עצרתי אותה ביד אחת "אל תזוזי". כופפתי את הרגל העליונה שלה כך שכף הרגל תישען על המיטה ותיתן לי מקום לפעילות והשחלתי את היד שלי בין רגליה, מגיע ישר לדגדגן שלה ומעסה אותו. כל האזור היה רטוב. "חרמנית חולה כרגיל, השפחה שלי" "כן אדון. אני מצטערת אדון". היא ניסתה לסובב אלי את ראשה. "אמרתי לך לא לזוז" סיננתי "ואם באוטו ויתרתי לך כששכחת לפנות אלי בצורה נכונה, עכשו את כבר תענשי." הוצאתי מהשקית את הבאט פלאג החדש שקניתי, הכי קטן שמצאתי, וסכתי אותו בחומר הסיכה שקניתי על פי המלצת המוכר. החזקתי אותו ביד שמאל כשהיד הימנית חוזרת ומלטפת לה את הדגדגן. היא נצמדה אלי יותר חזק. "אל תזוזי" לחשתי לה באוזן והפגשתי את הראש של הבאט פלאג עם פתח הישבן שלה. היא בכל זאת קפצה. תפסתי את הדגדגן שלה בשתי אצבעותיי "אמרתי אל תזוזי". הנשימות שלה התחילו להיות יותר מהירות. "את מפחדת, שפחה?" שאלתי אותה כשאני מעסה את פי הטבעת שלה בעזרת הראש הגמיש של הבאט פלאג. "כן אדון" "זה בסדר" אמרתי לה "מותר לך לפחד. תרפי את השרירים שלך." היא ניסתה להרפות אותם בכל כוחה ואני בשיא העדינות החדרתי את הראש של הבאט פלאג לישבנה, משחק איתו במעגלים, מעסה את החלק הפנימי של פי הטבעת שלה כשהיד שלי ממשיכה לענג את הדגדגן שלה, עד שהשרירים שלה נכנעו הבאט פלאג נקבר כולו במעמקי ישבנה. הזין שלי עמד כמו טיל. "שפחה טובה" אמרתי לה והסרתי את היד מהדגדגן שלה כשאני סוגר את רגליה ומסובב אותה אלי. "עכשו למקלחת". הכנסתי אותה מתחת לזרם המים החמים, חפפתי את ראשה, סיבנתי את כל גופה כשאני נמנע במכוון מלגעת בכוס שלה. הפיטמות שלה היו זקורות. היא היתה סמוקה כולה. המים החמים, השפעת, הגרוי. סובבתי אותה עם הגב אלי ופישקתי את רגליה כשאני נוגע בקצה הזין שלי בבאט פלאג. "את מגורה, שפחה?" "כן אדון" "אז קחי את שפופרת המים ותראי לי איך את גומרת. עיניים אלי." השענתי אותה על הקיר. היא הורידה את השפופרת מהמתקן שהחזיק אותה על הקיר, לא מעיזה להוריד ממני את העיניים וכיוונה את הזרם אל הדגדגן שלה. תוך חצי דקה היא גמרה, עוויתות האורגזמה שלה מכריחות אותה לצנוח אל ריצפת האמבטיה. נתתי לה רגע להרגע ואז סובבתי אותה על ארבע, הוצאתי את הבאט פלאג וחדרתי אל ישבנה. הוא היה פתוח ומוכן עבורי. גמרתי בשאגות. "את מבינה שדברים פה הולכים להשתנות, שפחה?" שאלתי אותה כשהלב שלי חזר לדופק סדיר. "כן אדון. תודה אדון." הקמתי אותה ועטפתי אותה במגבת. מחבק אותה אלי. היא להטה מחום. "יפה. תחזרי למיטה". היא פנתה לכיוון חדר השינה. "ושפחה?" היא עצרה כששמעה אותי. "כן אדון?" "אני אוהב אותך". כתובת אתר נלוות : http://www.heberotic.co.il/