אני מאוד מסכים איתך, אבל
לא תמיד זה אפשרי לשפר (רמות מסויימות של חוסר הסתדרות עם מד"ב או ועדת נוער למשל יכולים לגרום לאנשים לפרוש מפעילות - כי כנראה שהם לא יתחלפו לפי רצונות של המד"צים) לשפר זה אומר להשקיע הרבה כוח ואנרגיה בעניין הזה - רצוי וטוב אבל גם לא תמיד אפשרי. אם אני רוצה לשפר גם את היישוב גם לקחת חלק בבניה של דברים תנועתיים גדולים יותר וגם לשפר לעצמי את הציונים במתמטיקה אז אני יכול לעשות את הכל בחצי השקעה או לעשות שניים מהם בהשקעה מלאה - עם כל הכאב, אי אפשר להלחם על הכל, וצריך ע"פ סדר עדיפויות אישי לבחור את המלחמות שחשובות יותר
לא תמיד זה אפשרי לשפר (רמות מסויימות של חוסר הסתדרות עם מד"ב או ועדת נוער למשל יכולים לגרום לאנשים לפרוש מפעילות - כי כנראה שהם לא יתחלפו לפי רצונות של המד"צים) לשפר זה אומר להשקיע הרבה כוח ואנרגיה בעניין הזה - רצוי וטוב אבל גם לא תמיד אפשרי. אם אני רוצה לשפר גם את היישוב גם לקחת חלק בבניה של דברים תנועתיים גדולים יותר וגם לשפר לעצמי את הציונים במתמטיקה אז אני יכול לעשות את הכל בחצי השקעה או לעשות שניים מהם בהשקעה מלאה - עם כל הכאב, אי אפשר להלחם על הכל, וצריך ע"פ סדר עדיפויות אישי לבחור את המלחמות שחשובות יותר
שמעי.. אני כמוך רואה את התנועה כמו הבית שלי, והתנועה אצלי במושב לא הכי חזקה. אני היחיד שיוצא לטיולים, פרט למש"צית היחידה במושב. אין לנו מדמים.. חוץ ממני יש עוד 8 מדצים שמתוכם רק 2 עברו את הקורס (אני עברתי את הקורס) ועוד 3 שפרשו כבר. יש לנו חרא של מושב תכלס... החניכים הולכים ונהיים ערסים, אני מדריך ח'ניכים ערסים לגמרי. המדמית שהייתה איתי פרשה מבלי להודיעה לי בכלל. השאירה אותי לבד :/ שזה תכלס הדבר ההכי מלחיץ שאפשר לקראת, כי תכלס אני לא יכול לפרוש עכשיו.. אני (לא שאני מתנשא או משהו) היחיד שמחזיק את התנועה הזאת במושב... אני היחיד שמשמיך למדמים והיחיד שנמצא בתנועה כי אני אוהב את זה, ולא סתם כי אני צריך את זה למחוייבות אישית בבצפר... גם יש לנו כולה עוד 3 ט'ניכים שממשיכים למדצים... ככה שאין שנה הבאה הדרכה :/ עכשיו לא קשור לחפירות... גם אני כמוך הייתי במצב של משבר, שהמדמית עזבה אני נלחצתי, כי אני יודע שאני לא אוכל להשטלת על החניכים, ואני לחוץ עכשיו בלימודים והכל... ופשוט בא לי לפרוש והכל. אבל הבנתי שזה רק עוד מכשול בהדרכה, ושזה קורה לכל אחד בדרך אחרת. ושאם כן מסיימים את השנה הזאת עד הסוף, אז כל אחד מרוצה עם עצמו שהוא עשה את זה מבלי לפרוש. חחח אני דיי בטוח שמה שרשמתי לא קשור למה שאמרת... (שוב - לא היה לי זמן לקרוא) אבל בכל זאת תדעי שהתנועה היא תמיד ביתך ואנחנו תמיד כאן בשבילך... כולנו סובלים בסופו של דבר