שעת סיפור
לפני הרבה שנים, טוקיו היתה כמעט בלתי אפשרית לנכים בכסאות גלגלים.
היום המצב הרבה יותר טוב - אם כי עדיין צריך לתכנן את הנסיעות כדי לא להתקע מול גרם מדרגות, והעליה לרכבת עצמה היא בעזרת עובד רכבת שמניח כבש לפני כיסא הגלגלים. ולפעמים המעלית נמצאת ביציאה D17 שבסוף תיזינלוך.
אבל המצב ממשיך להשתפר, ומדי פעם צצה עוד מעלית עבור תחנה שלא היה לה.
היום גם ברוב החנויות הגדולות יש מעליות. גם זה לא היה.
בכל מקרה, פעם המצב היה קטסטרופלי.
אני לא יודע מי תכנן את הארוע, אבל כ-150 נכים מארה"ב שכרו מטוס ובאו לביקור ביפן. (כמובן שהם הזמינו את התקשורת לסקר אותם)
הצרות התחילו בשדה התעופה - לא היה דרך להוריד את הנכים מהמטוס, אלא באמצעות סבלים. 150 נכים.
והם המשיכו, וטילו, ונכנסו לקנות בדיפרטמנט-סטורס, ובכל מקום היו צריכים העובדים להעלות ולהוריד במדרגות את האורחים.
וזאת היתה ההתחלה של התאמת טוקיו לנכים.
שמעתי את הסיפור ממקור די מהימן, אבל אני לא מוצא תיעוד לזה. מישהו?
לפני הרבה שנים, טוקיו היתה כמעט בלתי אפשרית לנכים בכסאות גלגלים.
היום המצב הרבה יותר טוב - אם כי עדיין צריך לתכנן את הנסיעות כדי לא להתקע מול גרם מדרגות, והעליה לרכבת עצמה היא בעזרת עובד רכבת שמניח כבש לפני כיסא הגלגלים. ולפעמים המעלית נמצאת ביציאה D17 שבסוף תיזינלוך.
אבל המצב ממשיך להשתפר, ומדי פעם צצה עוד מעלית עבור תחנה שלא היה לה.
היום גם ברוב החנויות הגדולות יש מעליות. גם זה לא היה.
בכל מקרה, פעם המצב היה קטסטרופלי.
אני לא יודע מי תכנן את הארוע, אבל כ-150 נכים מארה"ב שכרו מטוס ובאו לביקור ביפן. (כמובן שהם הזמינו את התקשורת לסקר אותם)
הצרות התחילו בשדה התעופה - לא היה דרך להוריד את הנכים מהמטוס, אלא באמצעות סבלים. 150 נכים.
והם המשיכו, וטילו, ונכנסו לקנות בדיפרטמנט-סטורס, ובכל מקום היו צריכים העובדים להעלות ולהוריד במדרגות את האורחים.
וזאת היתה ההתחלה של התאמת טוקיו לנכים.
שמעתי את הסיפור ממקור די מהימן, אבל אני לא מוצא תיעוד לזה. מישהו?
