שעת סיפור............

שקדי

New member
שעת סיפור............../images/Emo22.gif

את הסיפור הזה שמעתי מחבר ששמע אותו מאדם שבשלב זה ייקרא המספר.סיפור מהחיים.....כלומר אמיתי ורק כמה פרטים שונים קצת מפאת הזמן המרחק ועוד................ מדובר במשפחה שחיה בכפר ברוסיה בזמן מלחמת העולם השניה. איש אשה וביתם התינוקת בת החצי שנה. כשפלשו הגרמנים לרוסיה ידעו השנים מה הולך לקרות עם היהודים כי השמועות המחרידות כבר הגיעו עדיהם. הם לא חיכו לרע מכל אלא הכינו בונקר חפור ביער ועברו אליו עד יעבור זעם. אחרי כמה זמן התחילה התינוקת לבכות כל הזמן מרעב וקור. היה ברור שהתינוקת מסכנת את בטחונם ויש לעשות משהו. האב לקח בלילה את התינוקת עטף אותה באדרתו חמק לכפר אחר והשאיר את התינוקת בפתח הכנסיה נשק לה ונעלם. כשחזר לבונקר אשתו היתה בטוחה שהוא הרג את התינוקת ומאז לא דיברה אליו ולו מלה אחת.......לאחר כחצי שנה נפטרה....מצער רעב ואולי ממחלה. לאחר שנפטרה הלך האיש ליערות חבר אל הפרטיזנים ולחם איתם בגרמנים. מכיווןשלא רצה להמשיך לחיות היה אמיץ גדול והתפרסם בגבורתו הרבה. לאחר זמן כבשו הרוסים את האזור והאיש התגייס לצבא הרוסי והמשיך בלחימה בגרמנים כשהוא מוצא נחמה בהריגת מה שיותר גרמנים. פתאום נגמרה המלחמה ואמרו שיותר אסור להרוג גרמנים והאיש נותר ללא תכניות לחייו ואז שמע שיש מדינה ליהודים ויש אנשים שאוספים את היהודים באניות ושולחים אותם לארץ ישראל.האיש הגיע לנמל ממנו יצאו האניות חבר ליהודים ששמחו מאד על אדם שבע קרבות כמוהו כי הימים ימי מלחמת השחרור ומחפשים לוחמים ומייד סודר בתור להפלגה באניה שעמדה להפליג לישראל למחרת בערב הלך האיש לטייל בעיר ונכנס למגדת עתידות שאמרה לו בין השאר: מישהי שמאד יקרה לך שאתה בטוח שמתה נמצאת בין החיים.מי? שאל האיש ומגדת העתידות השיבה לו:ביתך הקטנה.......................... המשך יבוא.................
 

שקדי

New member
המשך............/images/Emo22.gif

כששמע האיש את דבר המגדת יצא מייד לדרך וחזר לכפר בו השאיר את בתו הקטנה לבוש מדי הצבא הרוסי הגיע לכנסיה ושאל את הכומר:האם מצאתם בפתח הכנסיה תינוקת בתחילת המלחמה??כן השיב לו הכומר וסיפר לו את הסיפור הבא:כשנמצאה התינוקת בבקר בפתח הכנסיה פנה הוא אל אנשי הכפר בתפילת הבקר וסיפר להם את המעשה ואמר שהוא בטוח שאלוהים רוצה שמישהו ייקח אליו את הילדה ויגדלה.ואכן אלמנה אחת לקחה אותה ואימצה אותה כבתה לכל דבר. לאחר זמן מה התחילו האיכרים להתלחש כי מדובר כנראה בתינוקת יהודיה ואם הגרמנים ידעו על כך הם יענישו את כל הכפר ויש לכן להסגירה לגרמנים. האלמנה בשמעה על כך ברחה עם התינוקת למקום רחוק עבדה בניקוי דירי חזירים ובעבודות הבזויות ביותר העיקר לפרנס אותה ואת בתה הקטנה. כשנגמרה המלחמה חזרה עם בתה לכפר והיא חיה עמה בבית פלוני. כשהביע האיש את רצונו לקבל את בתו אמר לו הכומר:תן לי סימן כלשהו שאכן בתך היא.ולא ידע האיש מה לומר כי עברו כארבע שנים מאז השאירה בפתח הכנסיה.לפתע נזכר ואמר לכומר:באדרת בה היתה התינוקת עטופה באחד הכיסים השארתי את מפתח ביתי.הלך הכומר למחסן הכנסיה הביא את המעיל ואכן המפתח נמצא באחד הכיסים.קרא הכומר לאלמנה ואמר לה:זהו אבי הילדה שברשותך והוא מבקש לקבלה.ענתה האלמנה:האיש הזה כדי להציל את חייו השאיר את התינוקת בלילה בשלג והלך.ואני סיכנתי את חיי וברחתי מהכפר ועשיתי הכל כדי להצילה.הילדה בתי היא ולא אמסרה.ולא ידע הכומר מה לעשות.בסוף אמר להם: אני אכתוב מכתב לאפיפיור ברומא ואציג לפניו את הסיפור בתנאי שתבטיחו לי שמה שתהיה תשובתו שניכם תקבלו אותה.והבטיחו................ המשך יבוא.................
 

שקדי

New member
ובינתיים............/images/Emo22.gif

עד שתגיע התשובה מהאפיפיור התגורר האיש בכפר.ואף הגיע לביתה של האלמנה ופגש את בתו הקטנה.וקנה לה צעצועים שלא היו לפי כיסם של בני הכפר והאלמנה.אבל בתו לא השיבה אהבה לחיקו ולא תקשרו......... והגיעה תשובתו של האפיפיור ואסף הכומר את כל בני הכפר והשביע שוב את האיש והאלמנה כי יקבלו את פסק דינו של האפיפיור.וכך כתב הפופ:אין ספק שהאשה הנה צדקת גמורה ויש להעריך ולהוקיר את מעשיה ובטוח שאלוהים מחל על כל חטאיה בעבר בהווה ובעתיד.אבל דם יותר חשוב מהכל ויש למסור את הילדה לאביה.מכששמע האיש את פסקו של האפיפיור לקח במהרה את הילדה עלה על מכונית שהכין מבעוד יום ונסע........ועלה אתה לארץ ישראל. בארץ השתקע בעיר פלונית וגידל את הילדה בהרבה אהבה ומסירות אבל לא הצליח לתקשר אתה וקשה היה עליו מאד הדבר. לבסוף נואש ממאמציו וברוב תסכולו מסר אותה למשפחה אומנת בקיבוץ וירד מהארץ לארה´´ב. והילדה שהיתה ילדה נחמדה מצאה חן תמיד בעיני כל הסובב אותה וכולם אהבוה וכך גדלה וצמחה בקיבוץ ולא ידע איש את סיפורה. והגיע היום והיא כבר בת 18 והתגיסה לצבא ופגשה שם בחור והתאהבו. ורק לו לראשונה ספרה את סיפורה ושכנע אותה לנסות וליצור קשר עם אמה. והצליחו איכשהו ליצור קשר.וכבר השתחררו שניהם מהצבא והחליטו לנסוע ולבקר את האם.אבל לפני זה היה צריך הבחור לצאת לשרות מילואים. הלך לצבא..........וחזר בארון.וגלתה הנערה שהיא נושאת את ילדו ברחמה. ונולד ילד וגדל בקבוץ................................... והיום הוא כבר גדול ומתגורר בקבוץ אחר סמוך לקבוצה של אמו......... והוא המספר ממנו שמע ידידי את הסיפור המופלא..............
 
ים הדמעות, בים השיבולים.

טיפה אחת בים. שואת יהודי אירופה, ומלחמת השיחרור, אחריה. רצופה בטרגדיות אנושיות. סיפור, סיפור. שקדי.
 
סיפור נורא ../images/Emo7.gif

שכנה שלי לשעבר סיפרה לי סיפור דומה. הוריה מסרו אותה למנזר בהיותה בת 4. שני ההורים נרצחו בכבשני הנאצים, אך דודתה שידעה על העניין הוציאה אותה מהמנזר ועלתה איתה לארץ ישראל. אני פגשתי אותה בהיותה כבת 40 נשואה ואם לשני ילדים - אשה שקטה, עצובה ומרוחקת, שסיפרה על געגועים למנזר ולטקסים הנוצריים. פעם סיפרה לי שלולא ילדיה - היתה נכנסת למנזר ופורשת מהחיים הגשמיים.
 
למעלה