שעת הש` הגיעה
שנת 2000 לא הטיבה עימי, נהפוך הוא...אלוהים בחן בכל דרך אפשרית מה גבולות כוחות הנפש שלי. הסתבר שגם לי אין כוחות בלתי מוגבלים. את כל הדברים החשובים לי הנחתי בצד (למרות שידעתי שהם לא יברחו או יעשו בעצמם), והתמקדתי בנפש, ברגשות שלי, בשמחות שלי... ניסיתי רק לגרום לי לחייך ולהיות מאושרת. כל היתר לא חשוב... רק שיעבור עם כמה שפחות צלקות. אבל, הנה, הגיע שעת הש`... ואני חייבת, אבל חייבת, להתפנות לדברים החשובים באמת... הפורמליים האלה, עליהם אני עומלת כבר כמה שנים. מאמץ אחרון וגמרנו... ואין לי כוח. נגמר הסוס. כבר חודש איני מחייכת, אפילו לא חיוך מזויף. כל אמירה של מישהו, כל בקשה, רק מעלה את הנוזלים בגוף לעיניים. אז איך אתן את אותו מאמץ אחרון, איך? למה כולם רוצים חלק ממני, ולי לא נשאר כלום... לא יכולה יותר לשאת בנטל... קשה לי. די!
שנת 2000 לא הטיבה עימי, נהפוך הוא...אלוהים בחן בכל דרך אפשרית מה גבולות כוחות הנפש שלי. הסתבר שגם לי אין כוחות בלתי מוגבלים. את כל הדברים החשובים לי הנחתי בצד (למרות שידעתי שהם לא יברחו או יעשו בעצמם), והתמקדתי בנפש, ברגשות שלי, בשמחות שלי... ניסיתי רק לגרום לי לחייך ולהיות מאושרת. כל היתר לא חשוב... רק שיעבור עם כמה שפחות צלקות. אבל, הנה, הגיע שעת הש`... ואני חייבת, אבל חייבת, להתפנות לדברים החשובים באמת... הפורמליים האלה, עליהם אני עומלת כבר כמה שנים. מאמץ אחרון וגמרנו... ואין לי כוח. נגמר הסוס. כבר חודש איני מחייכת, אפילו לא חיוך מזויף. כל אמירה של מישהו, כל בקשה, רק מעלה את הנוזלים בגוף לעיניים. אז איך אתן את אותו מאמץ אחרון, איך? למה כולם רוצים חלק ממני, ולי לא נשאר כלום... לא יכולה יותר לשאת בנטל... קשה לי. די!
