שעת הש' (אולי ט')

Amory

New member
שעת הש' (אולי ט')

מילים, כוונות, רצון, נחישות זה אחלה זה טוב ויפה. להבין שאני צריכה שוב טיפול לפנות לטיפול למצוא טיפול לרצות טיפול להקיף את עצמי במסגרת תומכת. לבקש לעצמי יותר מהחיים האלה. לדעת שדואגים לי שאוהבים אותי אבל יש המון פחד נלווה ודאגה ממה יהיה ומחשבות שמייאשות ואני רק רוצה לפגוש מחר את הדיאטנית החדשה לראשונה, להישקל, לקבל תפריט, לקנות את המצרכים. לאכול. להבריא. רציתי לראות את כתוב שחור על גבי לבן. רציתי להזכיר לעצמי שאני נחלשת שטיפול - מקיף ככל שיהיה זה לא מספיק ושהוויתור על הסימפטומים חייב להיות חלק מזה. פרידה. זו פרידה. הלוואי ואני אצליח. הלוואי ויהיה לי כוח. הפעם, זה בשביל עצמי.
 

levshavur

New member
לאמורי

שלום לך ריגשת אותי מאוד! אני מקווה שבאמת תצליחי... לבשה.
 

secret self

New member


הודעה מעוררת השראה שכזו מזמן לא קראתי ואני מודה שעשית גם לי חשק להתחיל טיפול ולעשות צעדים בכיוונים הנכונים. אני מתארת לעצמי שהדרך לא תהיה פשוטה עבורך ושיהיו ימים טובים יותר וימים טובים פחות, התקדמויות ונסיגות, עליות וירידות. אבל, יותר מהכל, מהרוח הנושבת מהודעתך עלה שיש בך כוחות רבים ושככל הנראה את בשלה לפרידה הזאת והפעם, מהמקומות הנכונים. להדפיס את ההודעה ולתלות על המקרר!
 

קולדון

New member
הודעה מרגשת

מאוד שמחתי לקרוא. זה מרגש לדעת שאת רוצה ומאמינה ביותר מהחיים האלו בשביל עצמך. זה מרגש לראות שבאמת את מפנימה שאת מה שידרש ממך. אני יודעת כמה אומץ צריך בשביל להתחיל את המסע החלמה הזה, וגייסת אותו. נהדרת!
 
אני לא מאמינה שלא הגבתי להודעה הזאת

היה לי כל כך הרבה מה להגיד לך... אבל עכשיו נגמר הזמן לבזבוזים שלי ואני חייבת ללכת לעבוד. אז אחר כך. בינתיים, אם תרצי לכתוב איך היה אצל הדיאטנית, או כל דבר אחר - אנחנו כאן. (
, אם מותר)
 

24noa

New member
הלוואי והייתי יכולה לקבל טיפה מהרצון שלך גם .

מאחלת לך בהצלחה רבה ומחזיקה לך אצבעות שתמשיכי לרצות ותתמודדי עם הירידות ,אל תתני לנפילות לגבור !!!!
 

Amory

New member
זו מלחמה יומיומית

תודה לכולכן על התגובות המחזקות. המפגש עם הדיאטנית לא היה קל. האסימון נופל כשיוצאים עם דף נייר מקופל ותוהים לאן מכאן. שעת צהריים. ואני מוצאת את עצמי בסופר נראה לי שחשבו שבאתי לגנוב הולכת הלוך ושוב בין המדפים לוקחת משהו ומחזירה לוקחת משהו אחר מסתובבת מסתכלת על האריזה מחשבת מוציאה את הדף המקופל בסוף יצאתי בלי כלום החלטתי לנסוע להורים לסוף השבוע. ללכת לסופר עם אמא אני לא מוותרת הפעם. אני יכולה להצליח. אני רוצה.
 
אני מקווה שבאמת נסעת, ונתת להם להאכיל אותך.

(מאוד מזדהה עם התיאור של "בטח חושבים שאני גנבת"..) ההודעה הראשית שלך בשרשור הזה כל כך מדויקת. ההבדל בין הרצון, אפילו כשהוא מלווה במידת הנחישות הגבוהה ביותר, לבין הפרקטיקה הוא ענק (הא, זה מזכיר לי משפט שתמיד מצחיק אותי נורא, לא יודעת מי אמר, על ההבדל בין תיאוריה לפרקטיקה:In theory, there is no difference between theory and practice. But, in practice, there is...). את באמת מספיק מוקפת (טיפולית, אנושית, טכנית) כדי לעשות את המעבר מתיאוריה של החלמה לפרקטיקה שלה?
 
למעלה