melancholy man
New member
שעת הצוענים
יש איזשהו הקשר שבו הטקסט שאני כותב עכשיו כן קשור לנושא הפורום, אבל אם זה ממש מפריע לכם, אז זה השרשור הלא קשור של השבוע, ויסלח לי האח אולמן שאני פותח את זה עכשיו, אבל אתמול בלילה עברתי חוויה מוסיקלית מדהימה ואני חייב לשתף.. איזה אבסורד הכל התחיל בעצם ביום שלישי, לפני שנכנסתי לעבודה, פגשתי הג'נג'ית המקסימה מהעבודה, זו שמידיי פעם אני אוהב לדמיין איך אנחנו הולכים לאסיפות הורים של הילדים הג'ינג'ים הסופר אינטלגנטים שלא יהיו לנו... ושואלת אותי, אם אני אוהב את אמיר קוסטריצה, קוסטריצה, אתם יודעים, הוא סוג של גאון (סוג מאוד פשוט, אגב, כזה שאתה רואה משהו שהוא עשה, ואומר, וואלה, האיש גאון), אז בלי להתבלבל, אמרתי, כן בטח והתחלתי להכין בראש ציטוטים חכמים במיוחד שקראתי עליו פעם, ואז היא שואלת ואת ברגוביץ'? עכשיו, אני מכיר לא רע קולנוע, אפילו יוגוסלבי, אבל לא עלה לי כלום בראש, למרות זאת, חייתי מספיק זמן בשביל להבין שכשג'ינג'ית חמודה שקרואת אחמטובה במקור, שואלת אותך אם אתה אוהב מישהו עם שם מזרח אירופאי מורכב אתה קודם כל אומר כן בטח!, ואז מקווה שתוכל לאלתר מספיק בשביל לצאת מזה בכבוד, יופי היא אמרה, הוא מופיע בתל אביב ביום שישי, רוצה ללכת? מה עניתי לה אתם בטח מבינים כבר לבד, ובטח גם המשכתם איתי לגוגל, למצוא מי זה לכל הרוחות הברגוביץ' הזה (תוך תפילה חרישית שהשם שלו יופיע בגוגל בעברית, כי לאיית בראגוביץ' באנגלית מהראש, זה קצת יותר מידיי בשבילי, אבל קיוותי שיש איזשהו קשר לקוסטוריצה ואיך מאייתים את השם שלו באנגלית, תמיד אפשר להוציא מ IMDB או שמהו). אז כן, יש קשר ואני שוב מוכיח שאני דביל (דביל עם מזל כנראה, אבל עדיין... דביל), גוראן ברגוביץ', הוא המלחין היוגסלבי שעבד עם אמיר קוסטריצה על כל הסרטים החשובים שלו והמוסיקה הצוענית/יוגסלבית/בלקנית היא שהופכת (בין השאר) את הסרטים של קוסטריצה לכל כך יפים וכל כך מלאי נשמה, שבנוסף, ברגוביץ' כך מסתבר היה מנהיג להקה בשם Bijelo Dugme אולי להקת הרוק הגדולה והמצליחה ביותר בארצם של טיטו, מילוסביץ' ודרגן פטרוביץ', משנות השבעים ועד פרוק הלהקה בסוף שנות השמונים (וזה למתקשים הקשר, אבל ממש אין ללהקה הזאת קשר אמיתי למה שהוא עושה היום) עוד ממצא אינטרנטי, היה שההופעה של ברגוביץ' תערך במסגרת פסטיבל המוסיקה של היינקן בגני התערוכה, החימום תיהיה להקת הג'ירפות והקרור (המופע המסיים) יהיה משהו שנקרא בלקן ביט בוקס, הרכב דאנס (או משהו כזה) מאוד נחשב במקומתנו ומחוץ להן, אומנם, בזמן ההופעה הייתי אמור להיות בעבודה, ואומנם הג'רפות, שעד אתמול הכרתי רק שיר אחד שלהם (וואי איזה אבסורד...) והבלקן whatever ממש לא עושים לי את זה ובענק, אבל ברגוביץ', כך מסתבר ממש כן מעניין וחוץ מזה, ג'ינג'ית מקסימה ואחמטובה כבר אמרתי, אז כמובן, ששיקרתי לבוסית בעבודה ודאגתי להשתחרר ביום שישי בערב. נפגשנו מתחת לבית שלה והלכנו לאסוף חברים מר"ג, שהתבררו כעוד פיסיקאית שקוראת צביטובה במקור ואיזה חבר מהנדס חשמל או מתכנת (תסלחו לי, לא ממש התרכזתי) חמודים נורא, שתינו יחד איזה קונאיק גרוזיני (קוניאקשווילי כמו שהם קראו לזה) שתי בירות רוסית וכשסרבתי לוויסקי, הבחורה השניה שאלה אם אני נוהג ובגלל זה אני שותה כל כך מעט... הופעות בגני התערוכה זה דבר מוזר, כל המקום המוזר הזה, אומר במקרה הטוב שאתה הולך לשמוע הרצאה על שינויים בשווקים המתפתחים של מזרח אסיה לאורה עלאת שער הריבית בארה"ב, או מקסימום איזה ערב עם איבו פוגרליץ' (או פסנתרן אחר עם חליפה) שום דבר שיעיד על ערב של בירות, ריקודים ושמחה בילתי נגמרת, אבל הטיפוסים ההזוהים בכניסה, ובקבוקי הבירה שהחזיקתי אמרו שבכל זאת, הולך להיות משהו מיוחד. הגענו באיחור של שעה ומשהו, מה שאומר שהיה רק רבע שעה לחכות עד תחילת ההופעה (מחלה מקומית שאני עדיין לא מצליח להבין) ואז עלו הג'יפרות, הסולן שלהם, ראה ושמע כנראה המון Doors אבל לא הבין מזה כלום, ניסיון משונה לחכות את ההופעה של מוריסון, בשילוב לוזריות (אומנם שובת לב) מקומית, זה לא ממש משהו שמתערבב, גם הג'אם המסיים שהיה חיקוי (לא מושלם) ל The End בליווי טקסט משונה על איך תולים אותו בשידור חיי אצל יאיר לפיד כסדאם חוסיין, אפילו שהיה מצחיק, לא הציל את המצב, אין מה לעשות, מי שלא יודע לכתוב שיר, לא משנה כמה טוב הוא מופיע, בחיים לא יעשה לי את זה, מה שכן, החברה מאוד מצחיקים, אולי שיוותרו על העניין הזה של המוסיקה, יש שם הרבה פוטנציאל. חתול שחור חתול לבן ואז הוא הגיע, עם גיטרה חשמלית, מתופף בקידמת הבמה ולהקת כלי נשיפה מאחוריו וכמובן, צמד הזמרות הבולגריות עם העציץ הבילתי נמנע על הראש בצד והתחיל עם המוסיקה הצוענית המטריפה שלו, הכל בישבה (אולי בגרגוביץ' למד משהו מרוברט פריפ ואולי הוא הבין שאחרי גיל חמישים, אין הרבה יותר מידיי סיבות להשתולל על הבמה) בצנעה (שלוש פעמים אמר הגאון הזה, שהופיע בכל מקום אפשרי:"אני מאוד מאוד שמח שהמוסיקה מוצאת חן בעינכם") ועם כריזמה שקטה כזאת. הם התחילו עם שיר חתונות חסידי (שכנראה אני הייתי היחיד שזיהה, כי נדמה לי שהייתי היחיד שם שהיה בחתונה יהודית...או לפחות היחיד שנולד דרומית לאודסה) והמשיכו לשרשרת של שלושה שירי שמחה טהורה, אחרי שנים של האזנה לשירי רוק מדוכאים, קומפוזיציות מורכבות עלאק של נושרים מבתי ספר למוסיקה שגילו את הסינטיסזר אתמול וסתם שירי פופ מגניבים, יש קסם מיוחד במוסיקה עממית אמיתית, במיוחד כזאת שמוצאים דרך יפה לשלב אותה עם גיטרה חשמלית, אגב, שלא תטעו, זה לא פולק רוק יגוסלבי, זו מוסיקה צוענית שבין השאר מנגנים בה בגיטרה חשמלית. בהמשך התברר למה הלהקה של ברגוביץ' נקראת "תזמורת לוויות וחתונות" אם יש משהו יותר יפה מהשילוב המאוד בלאקני של מוסיקה סלאבית, צוענית, הודית, יוונית, ים תיכונית ומה שאתם לא רוצים בקטעי ריקוד סוחפים, זה אותו שילוב בקטע איטי מהפנט וסוחף, שנותן זמן לשתות קצת בירה, לעשן לעצום את העניים ולחלום חלומות שמחים/אומללים של צוענים, שתי הזמרות שהפילאו בשירתן לאורך כל החגיגה הזאת, הוכיחו שהן מסוגלות בקטעים האלה להגיע לשיאים שגם הטובות שבזמרות הנשמה יתקשו בהן. אחד הדברים שהתתמיהו אותי עם הכניסה, היה יציע הישיבה שהכינו שם, מי הולך להופעה כזאת ויושב כל הזמן? אז אל דאגה, כבר בשיר השני או השלישי הרחבה שלפני הבמה התמלאה והיציע התרוקן, גם מי ששילם עוד חמישים שקל בשביל מקום ישיבה מכובד ונוח, לא יכול בסופו של דבר לעמוד בפרץ הרגשות והשמחה הזה, תאמינו או לא, גם אני לא יכלתי ומהרגע הראשון קפצתי ורקדתי כמו שלא עשיתי מעולם בעצם, מוסיקה, זה כיף! מוסיקה שמחה זה הכי כיף וברגוביץ' הוא גאון ענק. אחרי ההופעה ואחרי שקרוב לחצי שעה של מחיאות כפיים החזירו את ברגוביץ' והחברה לעוד פעמיים של קטע מטורף שנקרא קלצ'ניקוב (אקט מלחמתי משמח כמו שהוא קרה לשיר הציני הזה) רוב הקהל התחיל להתפזר, למרות הקריאות הנושאות מהבמה:,יהודים אל נא תתפזרו" (שהחלטנו שצריך לחלק כסטיקר אחרי פיגועי טרור...) מייד תופיע כאן הבלאקן ביט בוקס, שנתנו כנראה סט מופלא, אבל אחרי כמעט שלוש שעות של ריקודים, בירה ווודקה, למי יש כוח? גם אנחנו ויתרנו ויצאנו החוצה, אז התברר שכולנו, שהגענו במיטב מעילנו וג'קטנו יצאנו החוצה עם גופיות לתוך גשם תל אביבי סוחף, אבל למי אכפת?? ולסיום, הנה קצת חגיגה צוענית באותו הרכב שהופיע אתמול ועוד אחת בהרכב קצת שונה (יש מלא משלו ב youtube כדאי לחפש)
יש איזשהו הקשר שבו הטקסט שאני כותב עכשיו כן קשור לנושא הפורום, אבל אם זה ממש מפריע לכם, אז זה השרשור הלא קשור של השבוע, ויסלח לי האח אולמן שאני פותח את זה עכשיו, אבל אתמול בלילה עברתי חוויה מוסיקלית מדהימה ואני חייב לשתף.. איזה אבסורד הכל התחיל בעצם ביום שלישי, לפני שנכנסתי לעבודה, פגשתי הג'נג'ית המקסימה מהעבודה, זו שמידיי פעם אני אוהב לדמיין איך אנחנו הולכים לאסיפות הורים של הילדים הג'ינג'ים הסופר אינטלגנטים שלא יהיו לנו... ושואלת אותי, אם אני אוהב את אמיר קוסטריצה, קוסטריצה, אתם יודעים, הוא סוג של גאון (סוג מאוד פשוט, אגב, כזה שאתה רואה משהו שהוא עשה, ואומר, וואלה, האיש גאון), אז בלי להתבלבל, אמרתי, כן בטח והתחלתי להכין בראש ציטוטים חכמים במיוחד שקראתי עליו פעם, ואז היא שואלת ואת ברגוביץ'? עכשיו, אני מכיר לא רע קולנוע, אפילו יוגוסלבי, אבל לא עלה לי כלום בראש, למרות זאת, חייתי מספיק זמן בשביל להבין שכשג'ינג'ית חמודה שקרואת אחמטובה במקור, שואלת אותך אם אתה אוהב מישהו עם שם מזרח אירופאי מורכב אתה קודם כל אומר כן בטח!, ואז מקווה שתוכל לאלתר מספיק בשביל לצאת מזה בכבוד, יופי היא אמרה, הוא מופיע בתל אביב ביום שישי, רוצה ללכת? מה עניתי לה אתם בטח מבינים כבר לבד, ובטח גם המשכתם איתי לגוגל, למצוא מי זה לכל הרוחות הברגוביץ' הזה (תוך תפילה חרישית שהשם שלו יופיע בגוגל בעברית, כי לאיית בראגוביץ' באנגלית מהראש, זה קצת יותר מידיי בשבילי, אבל קיוותי שיש איזשהו קשר לקוסטוריצה ואיך מאייתים את השם שלו באנגלית, תמיד אפשר להוציא מ IMDB או שמהו). אז כן, יש קשר ואני שוב מוכיח שאני דביל (דביל עם מזל כנראה, אבל עדיין... דביל), גוראן ברגוביץ', הוא המלחין היוגסלבי שעבד עם אמיר קוסטריצה על כל הסרטים החשובים שלו והמוסיקה הצוענית/יוגסלבית/בלקנית היא שהופכת (בין השאר) את הסרטים של קוסטריצה לכל כך יפים וכל כך מלאי נשמה, שבנוסף, ברגוביץ' כך מסתבר היה מנהיג להקה בשם Bijelo Dugme אולי להקת הרוק הגדולה והמצליחה ביותר בארצם של טיטו, מילוסביץ' ודרגן פטרוביץ', משנות השבעים ועד פרוק הלהקה בסוף שנות השמונים (וזה למתקשים הקשר, אבל ממש אין ללהקה הזאת קשר אמיתי למה שהוא עושה היום) עוד ממצא אינטרנטי, היה שההופעה של ברגוביץ' תערך במסגרת פסטיבל המוסיקה של היינקן בגני התערוכה, החימום תיהיה להקת הג'ירפות והקרור (המופע המסיים) יהיה משהו שנקרא בלקן ביט בוקס, הרכב דאנס (או משהו כזה) מאוד נחשב במקומתנו ומחוץ להן, אומנם, בזמן ההופעה הייתי אמור להיות בעבודה, ואומנם הג'רפות, שעד אתמול הכרתי רק שיר אחד שלהם (וואי איזה אבסורד...) והבלקן whatever ממש לא עושים לי את זה ובענק, אבל ברגוביץ', כך מסתבר ממש כן מעניין וחוץ מזה, ג'ינג'ית מקסימה ואחמטובה כבר אמרתי, אז כמובן, ששיקרתי לבוסית בעבודה ודאגתי להשתחרר ביום שישי בערב. נפגשנו מתחת לבית שלה והלכנו לאסוף חברים מר"ג, שהתבררו כעוד פיסיקאית שקוראת צביטובה במקור ואיזה חבר מהנדס חשמל או מתכנת (תסלחו לי, לא ממש התרכזתי) חמודים נורא, שתינו יחד איזה קונאיק גרוזיני (קוניאקשווילי כמו שהם קראו לזה) שתי בירות רוסית וכשסרבתי לוויסקי, הבחורה השניה שאלה אם אני נוהג ובגלל זה אני שותה כל כך מעט... הופעות בגני התערוכה זה דבר מוזר, כל המקום המוזר הזה, אומר במקרה הטוב שאתה הולך לשמוע הרצאה על שינויים בשווקים המתפתחים של מזרח אסיה לאורה עלאת שער הריבית בארה"ב, או מקסימום איזה ערב עם איבו פוגרליץ' (או פסנתרן אחר עם חליפה) שום דבר שיעיד על ערב של בירות, ריקודים ושמחה בילתי נגמרת, אבל הטיפוסים ההזוהים בכניסה, ובקבוקי הבירה שהחזיקתי אמרו שבכל זאת, הולך להיות משהו מיוחד. הגענו באיחור של שעה ומשהו, מה שאומר שהיה רק רבע שעה לחכות עד תחילת ההופעה (מחלה מקומית שאני עדיין לא מצליח להבין) ואז עלו הג'יפרות, הסולן שלהם, ראה ושמע כנראה המון Doors אבל לא הבין מזה כלום, ניסיון משונה לחכות את ההופעה של מוריסון, בשילוב לוזריות (אומנם שובת לב) מקומית, זה לא ממש משהו שמתערבב, גם הג'אם המסיים שהיה חיקוי (לא מושלם) ל The End בליווי טקסט משונה על איך תולים אותו בשידור חיי אצל יאיר לפיד כסדאם חוסיין, אפילו שהיה מצחיק, לא הציל את המצב, אין מה לעשות, מי שלא יודע לכתוב שיר, לא משנה כמה טוב הוא מופיע, בחיים לא יעשה לי את זה, מה שכן, החברה מאוד מצחיקים, אולי שיוותרו על העניין הזה של המוסיקה, יש שם הרבה פוטנציאל. חתול שחור חתול לבן ואז הוא הגיע, עם גיטרה חשמלית, מתופף בקידמת הבמה ולהקת כלי נשיפה מאחוריו וכמובן, צמד הזמרות הבולגריות עם העציץ הבילתי נמנע על הראש בצד והתחיל עם המוסיקה הצוענית המטריפה שלו, הכל בישבה (אולי בגרגוביץ' למד משהו מרוברט פריפ ואולי הוא הבין שאחרי גיל חמישים, אין הרבה יותר מידיי סיבות להשתולל על הבמה) בצנעה (שלוש פעמים אמר הגאון הזה, שהופיע בכל מקום אפשרי:"אני מאוד מאוד שמח שהמוסיקה מוצאת חן בעינכם") ועם כריזמה שקטה כזאת. הם התחילו עם שיר חתונות חסידי (שכנראה אני הייתי היחיד שזיהה, כי נדמה לי שהייתי היחיד שם שהיה בחתונה יהודית...או לפחות היחיד שנולד דרומית לאודסה) והמשיכו לשרשרת של שלושה שירי שמחה טהורה, אחרי שנים של האזנה לשירי רוק מדוכאים, קומפוזיציות מורכבות עלאק של נושרים מבתי ספר למוסיקה שגילו את הסינטיסזר אתמול וסתם שירי פופ מגניבים, יש קסם מיוחד במוסיקה עממית אמיתית, במיוחד כזאת שמוצאים דרך יפה לשלב אותה עם גיטרה חשמלית, אגב, שלא תטעו, זה לא פולק רוק יגוסלבי, זו מוסיקה צוענית שבין השאר מנגנים בה בגיטרה חשמלית. בהמשך התברר למה הלהקה של ברגוביץ' נקראת "תזמורת לוויות וחתונות" אם יש משהו יותר יפה מהשילוב המאוד בלאקני של מוסיקה סלאבית, צוענית, הודית, יוונית, ים תיכונית ומה שאתם לא רוצים בקטעי ריקוד סוחפים, זה אותו שילוב בקטע איטי מהפנט וסוחף, שנותן זמן לשתות קצת בירה, לעשן לעצום את העניים ולחלום חלומות שמחים/אומללים של צוענים, שתי הזמרות שהפילאו בשירתן לאורך כל החגיגה הזאת, הוכיחו שהן מסוגלות בקטעים האלה להגיע לשיאים שגם הטובות שבזמרות הנשמה יתקשו בהן. אחד הדברים שהתתמיהו אותי עם הכניסה, היה יציע הישיבה שהכינו שם, מי הולך להופעה כזאת ויושב כל הזמן? אז אל דאגה, כבר בשיר השני או השלישי הרחבה שלפני הבמה התמלאה והיציע התרוקן, גם מי ששילם עוד חמישים שקל בשביל מקום ישיבה מכובד ונוח, לא יכול בסופו של דבר לעמוד בפרץ הרגשות והשמחה הזה, תאמינו או לא, גם אני לא יכלתי ומהרגע הראשון קפצתי ורקדתי כמו שלא עשיתי מעולם בעצם, מוסיקה, זה כיף! מוסיקה שמחה זה הכי כיף וברגוביץ' הוא גאון ענק. אחרי ההופעה ואחרי שקרוב לחצי שעה של מחיאות כפיים החזירו את ברגוביץ' והחברה לעוד פעמיים של קטע מטורף שנקרא קלצ'ניקוב (אקט מלחמתי משמח כמו שהוא קרה לשיר הציני הזה) רוב הקהל התחיל להתפזר, למרות הקריאות הנושאות מהבמה:,יהודים אל נא תתפזרו" (שהחלטנו שצריך לחלק כסטיקר אחרי פיגועי טרור...) מייד תופיע כאן הבלאקן ביט בוקס, שנתנו כנראה סט מופלא, אבל אחרי כמעט שלוש שעות של ריקודים, בירה ווודקה, למי יש כוח? גם אנחנו ויתרנו ויצאנו החוצה, אז התברר שכולנו, שהגענו במיטב מעילנו וג'קטנו יצאנו החוצה עם גופיות לתוך גשם תל אביבי סוחף, אבל למי אכפת?? ולסיום, הנה קצת חגיגה צוענית באותו הרכב שהופיע אתמול ועוד אחת בהרכב קצת שונה (יש מלא משלו ב youtube כדאי לחפש)
