לא עובד. העתקתי את הטקסט לכאן
חוקרים הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים באמצעות מניפולציה על אזור התגמול במוח - הידען
16 ביולי 2018
תמריץ חיסוני – חוקרים בטכניון הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים באמצעות מניפולציה על אזור התגמול במוח * ההסבר: ההתערבות גרמה למערכת העצבים להמריץ את פעילותה של מערכת החיסון
[בשורה העליונה נראים הגידולים שהתפתחו בעכברי קבוצת הביקורת, ובשורה התחתונה - גידולים מעכברים שעברו את המניפולציה המוחית. איור: פרופ' אסיה רולס, הטכניון]
בשורה העליונה נראים הגידולים שהתפתחו בעכברי קבוצת הביקורת, ובשורה התחתונה – גידולים מעכברים שעברו את המניפולציה המוחית. איור: פרופ' אסיה רולס, הטכניון
הפעלה מלאכותית של מערכת התגמול במוח הובילה לצמצום דרמטי בגודלם של גידולים סרטניים בעכברים. זו תמציתו של מחקר שנערך בטכניון והתפרסם בכתב העת Nature Communications. את המחקר הובילו הדוקטורנטיות תמר בן שאנן ומאיה שילר בהנחיית פרופ'-חבר אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ופרופ'-משנה פהד חכים, מנהל בית החולים אי.מ.מ.ס הסקוטי בנצרת.
יכולתה של המערכת החיסונית הטבעית להשמיד תאים סרטניים מתבררת יותר ויותר בשנים האחרונות. זה הרקע לצמיחתה של האימונותרפיה – גישה רפואית חדשנית המבוססת על ההבנה שמערכת החיסון יכולה להיאבק בסרטן באופן יעיל אם רק תקבל את הכלים לכך. בשנת 2013 הוגדרה האימונותרפיה על ידי עורכי כתב העת Science כפריצת הדרך החשובה ביותר אותה שנה. "עם זאת," מסבירה פרופ"ח רולס, "מעורבותם של תאי החיסון בתהליכים סרטניים היא חרב פיפיות, שכן רכיבים מסוימים בתאים אלה תומכים בצמיחת הגידול הסרטני. זאת באמצעות חסימת התגובה החיסונית וביצירת סביבה המועילה לגידול."
פרופ"ח רולס חוקרת מזה שנים את השפעת המוח על פעילותה של מערכת החיסון. במחקר שפרסמה ב-2016 עם שותפיה בכתב העת Nature Medicine היא הראתה כיצד אפשר להמריץ את מערכת החיסון באמצעות מניפולציה על מערכת התגמול הדופמינית במוח – מערכת המופעלת במצבים רגשיים חיוביים ובעקבות ציפייה חיובית. לדבריה, "באמצעות הפעלה מלאכותית של האזור ביכולתנו להשפיע על מערכת העצבים שיוצאת מהמוח ובאמצעותה להשפיע בין השאר על מערכת החיסון." באותו מאמר הראתה פרופ"ח רולס שבעקבות ההתערבות המלאכותית שולחת מערכת התגמול שדרים למערכת העצבים הסימפתטית, וזו ממריצה את המערכת החיסונית. יתרה מזאת, כתוצאה מההתערבות יצרה מערכת החיסון זיכרון חיסוני חזק יותר כנגד החיידקים שנחשפה אליהם, ולכן היא תפעל ביעילות רבה יותר בפעם הבאה שתיחשף לאותו חיידק.
המקור לרוב התאים של מערכת החיסון הוא מח העצם – אותה רקמה ספוגית הנמצאת בעצם. המוח מקיים תקשורת ישירה עם מח העצם ויכול להשפיע על אופיו. פריצת הדרך המרכזית במחקר הנוכחי היא בהצלחתם של החוקרים לרתום את המוח כדי להשפיע על מערכת החיסון ודרכה להילחם בגידול הסרטני. התוצאה היא כיווץ דרמטי של הגידול הסרטני בתגובה להפעלת מערכת התגמול במוח.
לדברי פרופ"ח רולס, "הקשר בין מצב רגשי לסרטן הודגם בעבר, אבל בעיקר בהיבטים שליליים כגון לחץ ודיכאון ובלי מיפוי פיזיולוגי של מנגנון הפעולה. פרופ' דייוויד שפיגל מבית הספר לרפואה בסטנפורד הראה בעבר ששיפור במצבו הרגשי של החולה עשוי להשפיע על מהלך המחלה, אבל לא היה ברור כיצד זה קורה. כעת אנחנו מציגים מודל פיזיולוגי שיכול להסביר חלק מאותה השפעה."
לדברי פרופ'-משנה חכים, "מה שחשוב הוא שמתוך הבנת השפעתו של המוח על מערכת החיסון ועל יכולתה להילחם בסרטן נוכל להתחיל להשתמש במנגנון הזה בטיפול הרפואי. אנשים שונים מגיבים אחרת לדברים, ורק מתוך הבנה עמוקה של המנגנונים נוכל לפתח טיפולים ולהשתמש בפוטנציאל האדיר הזה לריפוי".
החוקרים מסייגים את הממצאים בכך שמדובר במחקר פרה-קליני ושהם בדקו רק שני סוגי סרטן (מלנומה וסרטן ריאות) ורק שני היבטים של התפתחותם – נפח הגידול ומשקל. עם זאת, מדובר בפריצת דרך המאפשרת לרופאים להבין את חשיבות מצבם הנפשי של המטופלים בהתפתחות מחלות ממאירות. בנוסף, אולי בעתיד יהיה אפשר להמריץ, דרך הפעלה מלאכותית של אזורי מוח שונים, את פעילות המערכת החיסונית כדי שתבלום ביעילות גדולה יותר את התפתחותם של גידולים סרטניים.
