שעשועי פראנה 
הי רותי אני מתאמן מידי פעם בנשימות פראנה, כמו שתארו כאן בפורום ואחרי שקראתי על הצ'קרות מהחומר שהפנית אותי אליו. אני גם מנסה לפתוח את העין השלישית לפני כל תרגול כדי לשים לב אם אני רואה דברים. שמתי לב שכשאני מתרגל את הנשימות יש לי מין תחושה של זרם בכפות הידיים, בדגש על קצות האצבעות ובכפות הרגליים. זה מין זרם סטטי כזה שמהדהד כאילו בתוכי, כאילו דוחף את עצמו מהפנים שלי החוצה. התחושה שהכי קרובה לזה היא נימול אבל זה מאוד רחוק מזה. שמתי לב גם שאם למשל אני מקרב את האצבעות בכפות הידיים אחת לשניה אז התחושה של הזרם מתחזקת ומתגברת אבל אם האצבעות נוגעות אחת השניה זה מקטין את התחושה, כאילו "מבטל" אותה, אבל לא לגמרי. האם התחושות שלי נכונות, כלומר מעידות על תרגול נכון? כששמתי לב שהתחושות האלה חוזרות על עצמן בכל תרגול התחלתי לנסות ולשחק עם האנרגיה שבגוף. אני מתחיל את התרגול בלי לעשות הארכה (לא ליד חשמל...) ובלי לרוקן את האנרגיה. ואז כשאני צובר מספיק אני יוצר לעצמי כדורים של אנרגיה בין הידיים שלי ומשחק איתם. היום בערב, כשהמתנתי לרכבת ניסיתי לזרוק אותם ולכוון את האנרגיה שיצרתי מכפות הידיים לכיוון עמוד תאורה שנמצא על דרך השלום לכיוון דרום, והיה נדמה לי שההילה שהתקבלה מהמנורה שדלקה שם התחזקה (אלא אם אני טועה וזה רק בגלל שהסתכלתי לשם קצת יותר מידי והאישונים שלי תיעתעו בי). אני מתרגל נכון או שהכל בדימיון שלי? זה בסדר לשחק עם האנרגיות או שזה לא נועד לזה? מה עוד אני יכול לנסות לעשות עם האנרגיות שאני צובר בתוכי לפני שאני פורק ומשחרר אותה לקרקע בסוף כל תרגול? המון תודה
הי רותי אני מתאמן מידי פעם בנשימות פראנה, כמו שתארו כאן בפורום ואחרי שקראתי על הצ'קרות מהחומר שהפנית אותי אליו. אני גם מנסה לפתוח את העין השלישית לפני כל תרגול כדי לשים לב אם אני רואה דברים. שמתי לב שכשאני מתרגל את הנשימות יש לי מין תחושה של זרם בכפות הידיים, בדגש על קצות האצבעות ובכפות הרגליים. זה מין זרם סטטי כזה שמהדהד כאילו בתוכי, כאילו דוחף את עצמו מהפנים שלי החוצה. התחושה שהכי קרובה לזה היא נימול אבל זה מאוד רחוק מזה. שמתי לב גם שאם למשל אני מקרב את האצבעות בכפות הידיים אחת לשניה אז התחושה של הזרם מתחזקת ומתגברת אבל אם האצבעות נוגעות אחת השניה זה מקטין את התחושה, כאילו "מבטל" אותה, אבל לא לגמרי. האם התחושות שלי נכונות, כלומר מעידות על תרגול נכון? כששמתי לב שהתחושות האלה חוזרות על עצמן בכל תרגול התחלתי לנסות ולשחק עם האנרגיה שבגוף. אני מתחיל את התרגול בלי לעשות הארכה (לא ליד חשמל...) ובלי לרוקן את האנרגיה. ואז כשאני צובר מספיק אני יוצר לעצמי כדורים של אנרגיה בין הידיים שלי ומשחק איתם. היום בערב, כשהמתנתי לרכבת ניסיתי לזרוק אותם ולכוון את האנרגיה שיצרתי מכפות הידיים לכיוון עמוד תאורה שנמצא על דרך השלום לכיוון דרום, והיה נדמה לי שההילה שהתקבלה מהמנורה שדלקה שם התחזקה (אלא אם אני טועה וזה רק בגלל שהסתכלתי לשם קצת יותר מידי והאישונים שלי תיעתעו בי). אני מתרגל נכון או שהכל בדימיון שלי? זה בסדר לשחק עם האנרגיות או שזה לא נועד לזה? מה עוד אני יכול לנסות לעשות עם האנרגיות שאני צובר בתוכי לפני שאני פורק ומשחרר אותה לקרקע בסוף כל תרגול? המון תודה