שעור פרטי

[האגס 1]

תתפלאי אבל

כמה שאנחנו מעט סטודנטים - כל אחד מאיתנו יכול בשעות אחרות: ניסינו לקבוע מועד אחר במקום יום שלישי בבוקר, למשל, ולכל אחד יש דרישה אחרת ולא הייתה שום אפשרות לקבוע שום מועד חלופי חוץ ממה שכבר כתוב במערכת. אז לחשוב על לקבוע בערב... אני לא מאמין שזה יצליח. צריך גם לקחת בחשבון שאחת התלמידות באה במטוחד מאיזור המרכז (!) ויש לה ילדה קטנה, מה שמגביל אותה בשעות, וממילא את יום שלישי בבוקר היא תמיד מפסידה. קשה לקבוע איתה משהו שהוא לא ביום ראשון או שני. בכל נסיבות אחרות - סבב בתים היה יכול להיות רעיון טוב.

 

[האגס 1]

את הקורס של יום א' בבוקר

אנחנו באמת עושים במשרד...

 

[Canta Brasil]

כן. ממש ברחל. במלעיל.

 

[האגס 1]

ז"א שהכי אידאלי

זה קורס עם קבוצה מצומצמת (רצוי מספר דו-ספרתי של סטודנטים אך לא דו-ספרתי "מדי") אך יציבה

 

[shellyland]

אבל הוא לא באמת קיטר עליה

אלא על השיעור.

 

[shellyland]

וואלה.

 

[האגס 1]

אם היה צל צילו של סיכון

שמי מהם יקרא כאן - ההודעה לא הייתה נכתבת. אם היו יודעים שם על הפורום - הייתי יודע על ידיעתם כבר מזמן.

 

[Canta Brasil]

נראה לי

שאתה והמרצה יכולים פשוט לקבוע ברחל ואז תתייחס לזה כאל סוג של ארוחת בוקר.

 

[צימעס]

היא התכוונה שהכי אידאלי

לא לדבר ברשת על דברים לפיהם כ"כ קל לזהותותך.

 

[האגס 1]

שעור פרטי

לקחתי השנה קורס שבשבילי הוא קורס מציאה על-פניו - 'מקורות על בספרדית יהודית'. 4 נקודות, נושא עבודה חופשי פחות-או-יותר, וזה נחשב לי לנקודות המשלימים, שחסרות לי בהן 32 נקודות. בקיצור - מתנה. אלא מה? אנחנו בקושי שלושה תלמידים בקורס (!). האמת - בשבוע שעבר התרבינו לארבעה. קרה כבר כמה פעמים שהגעתי לשם לבד ושהיה לי פשוט שעור פרטי עם המרצה (ולא יהיה לכם ספק - היא מחזיקה אותי עד הדקה האחרונה, על השעון!). עוד פרדוקס בין אופי הקורס לבין התנהלותו - הוא מתקיים לפי המערכת פעמיים בשבוע ולאחרונה התווספה לו פעם נוספת אבל רק פעם בשבועיים, וזה מכיוון שהמרצה צריכה לנסוע ללמד בחו"ל כבר באמצע החודש הבא. כלומר - הקורס המוטע-משתתפים הזה, מתקיים כל שבוע ביום ראשון בצהריים וביום שלישי בבוקר, ופעם בשבועיים גם ביום ראשון בבוקר. זה אומר שפעם בשבועיים אני צריך להגיע לאוניברסיטה ביום ראשון בשביל ארבע שעות של קורס, ארבע שעות מאוד לא אפקטיביות שלעיתים אני נמצא בהן לבד, ושסתם תופסות לי זמן, למרות שבסופו של דבר הן ישתלמו לי בנקודות ובציון. יש כאלה שאין להם בעיה להבריז בלי חשבון. האמת, כבר מזמן למדתי לעשות את זה. אבל מתברר שבקורס הזה אני עדיין לא עושה את זה, וברגע האחרון אני אומר "יאללה, נבוא לשם היום..."

 

[האגס 1]

אז הסיכון הוא אכן מחושב

כי גם אם אם הנוגעים בדבר אכן נגישם ל'תפוז', הם מאוד מודעים למה שאני מביע ואף שותפים לזה - לפי עניות דעתי, כמובן...

 

[האגס 1]

שלי, את אולי עדיין לא יודעת אבל...

את רחל סגרו

(או יותר נכון - עכשיו זו רק קפיטריונת לבר ולטייק-אווי)

 

[Canta Brasil]

השורה הכי משמעותית בהודעה שלך היא:

למרות שבסופו של דבר הן ישתלמו לי בנקודות ובציון|סדגש. בגלל זה אתה שם. לפי מה שסיפרת לנו על קשיי הלימודים שלך, אתהל א יכול להרשות לעצמך לוותר על היתרון היחסי הזה שיש לך על שאר משתתפי הקורס. גם אם לדעתך נוכחות קבועה איננה יתרון, בתמונה הכללית של דרישות הלימודים - היא כן. ובינתיים אתה מנצח בה.

 

[האגס 1]

מממ... יש בזה משהו

 

[אטיוד5]

לא הבנתי בכלל מה הבעיה

הרי עדיף שיעור פרטי על שיעור בקבוצה. זה שיא האפקטיביות. מה לא אפקטיבי פה? טוב, איכשהו אני מבין שהקשקושים של המרצה לא מעניינים וגם לא קובעים לציון. נכון? נו, בשביל זה אתה במדעי הרוח. איך אומרים? חייך, אכלת אותה.

 

[האגס 1]

זה בערך כמו שאמרת

התוכן של השיחה עצמה עם המרצה לא ממש תורמת, מה גם שכמרצה היא די משעממת. אבל כשאני מגיע לשם לבד - אני מנצל את זה כדי להפוך את זה לשיחת ייעוץ לקראת העבודה שלי

 

[אושר מ]

הלוואי עלי

בחיי שחשבתי שאונ' זה שונה. שאנשים באמת רוצים להקשיב כי הם בחרו בזה. אז זהו, שלא. לפעמים אני לא יכולה לשמוע אפילו את עצמי שואלת שאלה ובטח שלא את המרצה... שיעור פרטי נשמע נחמד.. מצד שני כמובן הייתי מעדיפה כיתה קטנה ולא פרטית. בכל מקרה, אני מסכימה שאם אתה צריך את הנקודות האלה, תשקיע.על נקודות מתנה חבל לוותר. נ.ב גיליתי היום שיש לא מעט קורסים כאלה חצי פרטיים... מישהו יכול להסביר לי למה?! מה ההיגיון באמת?

 

[shellyland]

כי יש חוג לאשורולוגייה.

עקרונית, האוניברסיטה מחוייבת לפתוח כל קורס אותו היא פירסמה בשנתון ושנרשמו אליו סטודנטים, אלא אם הודיעה מראש שקיום הקורס מותנה בהרשמה מינימלית.

 

[האגס 1]

כל הקורסים שלך ענקיים?

לפי החוגים שאת לומדת - זה באמת הגיוני. האידאלי הוא - קורס בהרכב מצומצם, אבל לא עם משתתפים בודדים. ככה יש יותר זמן להתייחסות מצד המרצה, יש בכלל אוירה "קבוצתית" (אני לא רוצה לאמר "משפחתית") אבל אין תחושה של "ממילא-אף-אחד-לא-בא..." ובאמת באוניברסיטה לא כולם באים רק כדי להרחיב דעת, כלומר - בגדול כן, אבל לא כל קורס שלוקחים הוא בשביל זה. הרבה קורסים נלקחים בגלל הנקודות שהם מכסים, הימים והשעות שבהם הם מתקיימים, וכו'.

 

[אושר מ]

הבעיה היא פחות בחוגים שאני לומדת

אם כי אין ספק שהם יחסית פופולריים... גם מן הסתם בשנה א' כשהכל קורסי חובה הקורסים הם יותר גדולים מבשנים הבאות... ובקשר ללהרחיב את הדעת, ברור לי שחלק מהקורסים זה עניין של שיקול נקודות בלבד. זה לא משנה את העובדה שבתור אנשים בוגרים הייתי מצפה מהם שיכבדו את הבנאדם שעומד מולם וישתקו. יש לי פרופסור, דווקא בכיתה קטנה יחסית, שחצי מהשעור שלו הוא עושה ששששש. הוא כל כך משתדל וכל כך מנסה ואני באמת מרחמת עליו שהוא קיבל את הכיתה הזו.