שנת לילה.....

lilach2004

New member
שנת לילה.....

שלום לכולם.... אני אמא לשני ילדים בנים, בני 2 ו-3 וחצי. אני אמורה ללדת עוד 3 חודשים. עד עכשיו באמת שלא הפריע לנו עניין הסדרי השינה, הרעיון הכללי היה בעיננו העיקר שילכו לישון בזמן שצריך, אם הם נרדמו על הספה בסלון, על המיטה בחדר המשחקים, בחדר שלנו.... לא חשוב- היינו מעבירים אותם אחר-כך למיטה שלהם. אני יודעת שמאוד חשוב להקפיד עם הילדים לישון במיטה שלהם ובזמן וכו'.... (קראתי המון בעניין ואני מסכימה עם כל מילה), הבעיה שזה ממש סוחט פיזית ולעיתים גם רגשית כשהם מתחילים עם הקיטורים והבכי. קנינו להם מיטות חדשות, חשבנו שזה ילהיב אותם קצת וזה בכלל לא מזיז להם, החדר שלהם יכול להיראות כמו מוזיאון כי מבחינתם בכלל לא להכנס אליו. עכשיו לקראת על הלידה בעלי מאוד בעד להכניס אותם להרגלים, שעות מסודרות, שינה במיטות שלהם. הם מאוד מתעקשים שלא, כל ערב בא להם מקום אחר בבית, אנחנו ככה כבר בערך שבוע, מאוד עומדים על שלנו, מנסים להתעקש (מודה שאני היותר חלשה בעניין....) אני כבר רןואה כמה הם עייפים (גם אני!) אז אני חושבת שירדמו איפה שהם רוצים....... אני יודעת זה לא הרציונל ועם עוד ילד יהיה בטוח יותר קשה החוסר סדר זה אבל כבר אין לי כוחות, בעיקר עכשיו כשאני כל היום איתם (חופש....) מה לעשות? להתעקש ואולי יצא מזה משהו, או שפשוט לתת להם לישון היכן שהם מחליטים, כי העיקר בעצם זה שירדמו, לא??? אני חייבת לציין שהם נרדמים ברגעים בודדים אם אנחנו נכנעים להם..... ואם אנחנו מתעקשים זה הופך להיות מרתון לתוך הלילה (הם מאחדים כוחות נגדנו ) ואז אני והבעל מותשים בטירוף והולכים לישון בעצבים. תודה מראש על כל תגובה.........
 

אילתית 2

New member
היי

אומנם די קשה לשנות הרגלים כפי שציינת - בני שנתיים ובן שלוש...ככה שרגילים למשהו כל כך הרבה זמן זה קצת קשה לשנות עכשיו אבל זה אפשרי וכן טוב לעשות עכשיו ולא סמוך ללידה אצלי אומנם בת 5 ובן 3, הם ישנים יחד באותו חדר כל אחד במיטתו התחלנו עם זה שיש סדר יום והם מודעים אליו ארוחת ערב - המשך משחק וסידור החדרים - מקלחת ולישון הם שוכבים בחדר החדר חשוך כמובן ואני יושבת לידם מספרת סיפור כל אחד בוחר משהו בובה/דובי/וכו..שרוצה לקחת איתו למיטה שישן איתו בלילה וכן בוחרים את הספר מספרת סיפור ולרב נרדמים ואם לא יושבת איתם עוד קצת ונרדמים בהתחלה היה לוקח זמן עד שנרדמו אבל העדפתי לשבת איתם בחדר וככה נרדמו יחסית יותר מהר מאשר שאני יוצאת מהחדר ואז הטיילת...מעדיפה לשבת איתם וככה נרדמים בשקט וברוגע כשאני לידם כיום אפילו התקדמנו ואין צורך שאשב איתם - אומרת לילה טוב נשיקות חיבוקים והולכים לישון לבד...אבל לקח זמן עד שהגענו לזה אז בהתחלה אולי יהיה קשה אבל הם צריכים להבין שאין טיילת - וכל אחד במיטתו פשוט שבי איתם, כי הרי אם תצאי הם יצאו אחרייך בהצלחה
 

lilach2004

New member
זה בערך מה שהתחלנו לעשות....

גם הם נשכבים עם איזה דובי כל אחד, בוחרים ספר (לרב זה עוד ספר ועוד ספר....).... אם אני לא רוצה טיילת אז אני לידם ואז זה מליון הערות על שים ראש על הכרית, לא לקום, לא לקפוץ על המיטה וכו'.... בסוף אני מתעייפת והם לא ועד שהם נרדמים אני כבר גמורה. אתמול בלילה למשל, בעלי החליט לקחת פיקוד אני ישבתי בסלון, אחרי איזו שעה שניהם יוצאים מהחדר בשקט-שקט ואומרים לי "תהיי בשקט, אבא נרדם...." אני יודעת שזה נשמע מצחיק ובאמת אתמול לא ידעתי אם לצחוק או לבכות............ האמת היא שאני איתם כל היום ואני מגיעה לערב מותשת ובעלי רק נכנס הביתה ב-8 אם לא אחרי. אז בשביל ההסדרים האלה אנחנו די מוותרים על הזוגיות שלנו, בקושי יוצא לנו להחליף מילה והופ-נרדמים!
 
למעלה