שנתיים עברו ועדיין...
היום לא הלכתי לעבוד והפיצקית נשארה איתי בבית,אי לכך ובהתאם לזאת אבא שלה בא לקחת אותה מפה ולא מהגן. נפגשנו בדלת והפיצקית ביקשה שאני אבוא איתה החוצה לתת נשיקה וחיבוק. באתי ואז מה? "אמא ואבא תקשיבו, אני רוצה שתחזרו לגור ביחד" הסתכלנו אחד לשני בעיניים (זה לא עשינו כבר שנים)ולא ידענו אם לצחוק או לבכות. בלי דמעות,בלי כעס,בלי בושה.בשיא הפשטות הודיעה לנו שזה מה שהיא רוצה. יותר משנתיים עברו לכל אחד חיים משלו היא כבר הספיקה להכיר בני זוג גם משם וגם מפה ולמרות ואף על פי היא לא מפסיקה לנסות.
היום לא הלכתי לעבוד והפיצקית נשארה איתי בבית,אי לכך ובהתאם לזאת אבא שלה בא לקחת אותה מפה ולא מהגן. נפגשנו בדלת והפיצקית ביקשה שאני אבוא איתה החוצה לתת נשיקה וחיבוק. באתי ואז מה? "אמא ואבא תקשיבו, אני רוצה שתחזרו לגור ביחד" הסתכלנו אחד לשני בעיניים (זה לא עשינו כבר שנים)ולא ידענו אם לצחוק או לבכות. בלי דמעות,בלי כעס,בלי בושה.בשיא הפשטות הודיעה לנו שזה מה שהיא רוצה. יותר משנתיים עברו לכל אחד חיים משלו היא כבר הספיקה להכיר בני זוג גם משם וגם מפה ולמרות ואף על פי היא לא מפסיקה לנסות.