שנתיים לטלי

samsonite woman

New member
שנתיים לטלי

קבענו היום ב6 בכניסה לבית העלמין. לפני פחות מחודש היתה האזכרה של אמא ומשום מה האירועים האלה מוציאים ממני את כל המרמור. אני כבר מכינה את עצמי לזה שכרגיל אבא שלי ירצה לצאת חצי שעה לפני הזמן וכרגיל הם יאחרו בחצי שעה ואני אתבשל לי מחום ומעצבים על הספסל. בסוף האזכרה תמיד אני מרגישה מעין קתרזיס. בא לי לצעוק עליהם על האזכרה של ה11 חודש שהם נתנו לי לארגן ונטשו אותי. שהייתי צריכה להזמין את הקייטרינג ולדבר עם הנהג שעשה את השליחות ולרוץ מהלימודים כדי להגיע בזמן וגם לנקות אח"כ. נמאס לי מהכעס הזה. הוא זולג לי החוצה ברגעים לא קשורים על אנשים לא קשורים. רק שיעבור היום מהר ובלי תקריות.
 

mykal

New member
שיעבור בשלום.

ושתצליחי להתגבר גם על אי ההתאמה.
אנחנו שונים, אנחנו מתפקדים אחרת,

ואומר משפט של אמי ז"ל--
'לעולם לא ניתן להושיב את הראש שלי על אחר'
אז תהיי חזקה, ותני לדברים לזרום.
ספרי איך היה.
 

samsonite woman

New member
בסוף היה חביב

באזכרה האחרונה של אמא לא היה מניין אבל הפעם (אולי בגלל שזאת טלי) היינו בפיצוץ אוכלוסין :) אפילו השאילו מאיתנו כמה בחורים למניין. אני ציחקקתי לי מדי פעם, לא כל כך נכנסתי לאווירה. התחלנו אצל טלי וקינחנו אצל אמא ואז בת דודה שלי המקסימה (באמת מקסימה) התחילה לבכות. אמרתי לה שתבכה גם בשבילי... והיא באמת לא הפסיקה לבכות. נראה לי שטלי היתה מרוצה..
 
למעלה