בשבילך, משהו שכתבתי פעם
מקשיבה.... למוסיקה. אינתא עומרי... אתה חיי. הריקוד הולך ונבנה בראשי. תנועות האגן, בית החזה, עמוד השדרה של רקדנית הבטן. פיתולי הידיים, הכתפיים, הרגליים, השליטה המוחלטת על החזקה ושחרור, רכות וחוזק. נשיות ועוצמה. חיבור לחיים, לאימא אדמה, לאימא, לאישה שאני, לגבר שבי. המיניות היא החיים. הרטט הוא האנרגיה, החשמל של החיות והתנועה. אינתא עומרי.. צליל קולה העמוק של השרה כמו מלטף את פניי וגופי. מניע אותי כידיים חמות ורכות, מלהיטות במגען כחשמל. אני רוקדת על כיסאי למשמע הקול, לוחצת את המרכז שלי בין ירכיי ואל המושב.. נעה ממנו והלאה. הצליל מניע את שרירי הבטן העמוקים, את הנשימה, את תנועת האוויר על העור. אינתא עומרי אתה חיי, אני חיי.