שני נושאים

kalimik

New member
שני נושאים

חבר'ה , תל-חי ! א. קודם כל נהיניתי לראות שאנשים רושמים משוב מסודר אחרי מחנה. זה מראה על רצינות רבה. ראשית, כל הכבוד ותודה רבה לכל העוסקים במלאכה - המדריכים , הבוגרים , הרכזים , שבזכותם הוקם המחנה. אני מודה מעל דפי פורום זה גם לחזי , אביעד וגרג , שמחנה הוקם הופק ונוהל ביוזמתם ועל ידם (אני סתם הפרעתי שם.....). לגבי המשובים - אעביר את הדברים הלאה למשוב שאנו עורכים ומקווה ללמוד מהדברים להבא. זכרו- מעכשיו (ממש עכשיו) ! מתחילים לעבוד על מסע בוגרים חנוכה!!!! . ב. לגבי נושא שמאל הירדן : 1. חזון , תקווה או שאיפה לא תמיד צריכות להיות ריאליות . כשאנו מגדירים מטרה לביצוע כמו בפעולה אנו רוצים שהיא תהיה ריאלית לעכשיו. אם לא היו לנו שאיפות שקצת גדולות מאיתנו - לא הייתה משמעות לחיינו. החזרה לשמאל הירדן היא שאיפה שצריכה ללות כל בית"רי וכל אדם שאוהב את ארצו גם אם כרגע איננה נראית ברת השגה. לשם השוואה - אנו שרים "להיות עם חופשי בארצנו". קשה להגיד שאנו חופשיים לגמרי אלא רק באופן יחסי ובכל זאת אנו רואים בזה שאיפה שאנו חותרים להשגתה תמיד. 2. שמאל הירדן הוא חלק מארץ ישראל המובטחת לעם ישראל ! . צריך להגיד ולהזכיר את זה תמיד גם אם לא נמצא חן בעיני חלק מהאנשים. אדם שנגזל ממנו משהו - כל עוד הוא אינו מתייאש הדבר בחזקת שלו (גם אם כרגע אינו אוחז בו) אולם אדם שהתייאש מהחזרת גזילתו - הגזילה לא תחזור אליו לעולם!!! . 3. גם אם אדם אינו מאמין בכתוב בסעיפים 1 ו-2 עליו להציג חזית נאמנה שאינה מראה שום חולשה לגבי אמיתיות הדברים. שהרי, אם אנו מודים שוויתרנו על שמאל הירדן - איזו הצדקה יש לנו לבכות את גוש קטיף , סיני , הר הבית ? לשיר את שיר שמאל הירדן, משמעו, זכרון לאומי חזק ואחיד לגבי אהבתנו לארץ היקרה שלנו. תל-חי לכולם
 
למעלה