שניייייייי

רגע אחד!

את עדיין מרגישה איכסה בקשר ל..? כי את לא צריכה, את יודעת את זה? החלטנו הרי לקחת את גישת מיכלוש רק להזיז אותה יותר לאיך שאת רוצה. מה קורה? הדממה שלך
 
טוב, ננסה ונראה איך אני מרגישה..

טוב... מותר לי להיות צינית? .. את תגידי לי לא.. אז ככה.. אני מרגישה ש.. אני צריכה להוציא ממני את התחושות האלה שזה הכל אשמתי. שני אוהבת את עצמה. באמת. ושני יודעת שהיא נפלאה ושני יודעת שהיא מדהימה ושני יודעת שהיא מקסימה. ושני יודעת שהיא נהדרת. ולשני יש בעיה. האם היא רוצה להיות בקשר עם אלה שגרמו לה לפקפק בזה אפילו לשנייה? או אולי הם בכלל לא מבינים , ולכן צריכה להסביר להם קודם? לא ברור לי מה הצעדים שעליי לעשות.
 
הבנתי..

מישהי אמרה כאן שהיא לא יודעת מה עוצר אותה. האם הפחד עוצר אותך? האם את שוב נותנת לו לנצח? מה עשית היום? מה עשית בערב? האם היית את, או נתת לפחד לשחק תפקיד?
 
טוב.....

היום לא פחדתי, כי הרי לא הייתי הולכת. אבל קשה לי שלא לשתוק שרואה הרבה לא מוכרים, חוץ מאחת, ואיתה לא דיברתי יותר משנתיים.. הייתי חייבת להיות אני. אני תמיד אני. רק לא נתתי למילים לצאת ממני. אוףף.. הראש.. אני אלך לישון. יש לי טלפונים לעשות מאוחר יותר היום..
 

stonefroze

New member
מקסימום מקסימה.

אני מסכים עם כל מילה שקיפודת ים אומרת וכמובן גם קיפודה בדממה. גם כאשר הם חלוקות לעיתים בדעותיהם ואינם מגיעות להחלטה בפה אחד. (זה מעשיר את הדיאלוג והופכו למיוחד.) אולם שני בעצם אחראית על שניהן ועל כן ניתן לבחון אותם כדבר מה מאוחד. שהרי תמיד נאמר שטובים השניים מן האחד והקשר המשולש לא במהרה ינתק. כיוון שכך החלטתי להשתדל ולהגיב מהיום והלאה בפורום הזה(כשאמצא די זמן)על רעיונותיהן ורגשותיהן של כל הקיפודות באשר הם,ואנסה לשפוך אור נוסף על הזוהר שקורן מדבריהם. (טוב.טוב.הקיפודות יודעות כבר את כל הדברים הללו, לא צריך להגזים ולקחת מהן את רשות הדיבור. אולם צריך להקשיב מה אומרות הקיפודות ולנסות להבין ולתמוך,כשם שהקיפודות תומכות ועוזרות לאחרים...) אולם סתם שאלה? מי מבין הקיפודות נמצאת באור אדום או ירוק? או שכרגע האור הכתום מהבהב? וכל קיפודה יכולה להחליט לעצמה האם היא עוברת או לא? או שאחרים עוברים והיא עוצרת? או שהיא עוברת כאשר האחרים עוצרים? או שאחרים עוברים יחד איתה מאותה הצד? או שכולם עוצרים בבת אחת? ואף אחד לא יכול להחליט מי צריך לעבור ראשון? לא פלא שקשה לקיפודות לישון! (על איזה צד כדאי לקיפודים בכלל להרדם?) או שבעצם הקיפודות לא ממש יודעות עדיין מה לעשות? מחכות לראות מה עושים האחרים? והאחרים לפעמים לא מאפשרים לנו לעשות דבר, את הדבר שאותו היינו רוצים לעשות בזמן שהוא היה אמור להעשות? (כי דבר שהיה אמור להעשות ולא נעשה , כפי שהיה צריך להעשות,בהתאם לדרך שבו רצינו לעשות אותו,כמו גם דבר שלא נעשה בכלל ורצינו לעשות,הופכים להיות אבן שואבת לרגשות שליליים, דבר שגורם לקיפודות להיות עצובות ולא להרגיש בנוח עם עצמם ולהתחשבן עם עצמם ולקבל כאבי ראש בלילה במקום לישון.) אז,אם כן, מה צריכות הקיפודות לעשות? זאת שאלה טובה שהקיפודות תצטרכנה לענות עליה. אבל זה מה שבעצם הן עושות. ושני יקרה,כאשר קשה לך להיפרד מאבן,זרקי אותה למים כדי ליצור מעגלים.המעגלים לבסוף שוככים. לאחר שזורקים אבן אחת תמיד ניתן להרים אבן אחרת והאבן החדשה יכולה להיות סתם עוד אבן או אבן יקר,אבן זוהרת. אני ממליך לקיפודות לאסוף רק אבנים טובות. כי סתם אבן-אבן שואבת לרגשות שליליים. אבן יקרה-ניתן לשבץ במרכבות האלים. ואנו יודעים בוודאות שהקיפודות תשבורנה את המעגלים שבתוכם הם נעות סחור סחור ותצאנה שלמות וחזקות יותר אל החיים. ואנו מאחלים להם בהצלחה וכול טוב.
 
סטון.... תודה על החיוך..

איש מעניין אתה, אתה יודע את זה? ומקסים, כמובן, וכותב כל כך יפה עד שנראה לי שממך לומדת הכי הרבה בזמן האחרון! אז ככה, קיפודת הים לא מכירה את עצמה, כאשר "עצמה" זה קיפודה בדממה. קיפודה בדממה שואלת שאלות, ומה לעשות שלפעמים קשה מאוד למצוא תשובות? שני פוחדת. רמת העוצמה שהיא מקבלת מהשנאה לשקרים, נמוכה מרמת העוצמה שהיא מקבלת כאשר היא חושבת או יודעת שהיא תיפגע גם אם לשניות. סטון, יקירי, האבן היא שלי:) כל שאר האבנים שהיו שם, וכל אלה שנמצאים סביבי כל יום בחיי הם לא שלי. לא מרגישה שייכות אליהם, ולכן, קל לי מאוד לחשוב שכל דבר ירחיק אותם. קל לי.. כואב לי.. אותו הדבר.. בגלל זה לא מרגישה אחת מקבוצה, כי אני לא מרגישה שייכות. בגלל זה קשרים נותקו, כי לא הרגשתי שייכות. בגלל זה שני שואלת שאלות, חותרת לתשובות, ותמיד מקווה לטוב. אני. שמנסה להבין איך היא נעלמה מהשטח כל כך הרבה זמן.
 

deep ocean

New member
הממממממ

עכשיו אני מבינה אותך יותר אחרי קריאת ההודעה הזאת.... {לב} מיכלי
 
למעלה