מקסימום מקסימה.
אני מסכים עם כל מילה שקיפודת ים אומרת וכמובן גם קיפודה בדממה. גם כאשר הם חלוקות לעיתים בדעותיהם ואינם מגיעות להחלטה בפה אחד. (זה מעשיר את הדיאלוג והופכו למיוחד.) אולם שני בעצם אחראית על שניהן ועל כן ניתן לבחון אותם כדבר מה מאוחד. שהרי תמיד נאמר שטובים השניים מן האחד והקשר המשולש לא במהרה ינתק. כיוון שכך החלטתי להשתדל ולהגיב מהיום והלאה בפורום הזה(כשאמצא די זמן)על רעיונותיהן ורגשותיהן של כל הקיפודות באשר הם,ואנסה לשפוך אור נוסף על הזוהר שקורן מדבריהם. (טוב.טוב.הקיפודות יודעות כבר את כל הדברים הללו, לא צריך להגזים ולקחת מהן את רשות הדיבור. אולם צריך להקשיב מה אומרות הקיפודות ולנסות להבין ולתמוך,כשם שהקיפודות תומכות ועוזרות לאחרים...) אולם סתם שאלה? מי מבין הקיפודות נמצאת באור אדום או ירוק? או שכרגע האור הכתום מהבהב? וכל קיפודה יכולה להחליט לעצמה האם היא עוברת או לא? או שאחרים עוברים והיא עוצרת? או שהיא עוברת כאשר האחרים עוצרים? או שאחרים עוברים יחד איתה מאותה הצד? או שכולם עוצרים בבת אחת? ואף אחד לא יכול להחליט מי צריך לעבור ראשון? לא פלא שקשה לקיפודות לישון! (על איזה צד כדאי לקיפודים בכלל להרדם?) או שבעצם הקיפודות לא ממש יודעות עדיין מה לעשות? מחכות לראות מה עושים האחרים? והאחרים לפעמים לא מאפשרים לנו לעשות דבר, את הדבר שאותו היינו רוצים לעשות בזמן שהוא היה אמור להעשות? (כי דבר שהיה אמור להעשות ולא נעשה , כפי שהיה צריך להעשות,בהתאם לדרך שבו רצינו לעשות אותו,כמו גם דבר שלא נעשה בכלל ורצינו לעשות,הופכים להיות אבן שואבת לרגשות שליליים, דבר שגורם לקיפודות להיות עצובות ולא להרגיש בנוח עם עצמם ולהתחשבן עם עצמם ולקבל כאבי ראש בלילה במקום לישון.) אז,אם כן, מה צריכות הקיפודות לעשות? זאת שאלה טובה שהקיפודות תצטרכנה לענות עליה. אבל זה מה שבעצם הן עושות. ושני יקרה,כאשר קשה לך להיפרד מאבן,זרקי אותה למים כדי ליצור מעגלים.המעגלים לבסוף שוככים. לאחר שזורקים אבן אחת תמיד ניתן להרים אבן אחרת והאבן החדשה יכולה להיות סתם עוד אבן או אבן יקר,אבן זוהרת. אני ממליך לקיפודות לאסוף רק אבנים טובות. כי סתם אבן-אבן שואבת לרגשות שליליים. אבן יקרה-ניתן לשבץ במרכבות האלים. ואנו יודעים בוודאות שהקיפודות תשבורנה את המעגלים שבתוכם הם נעות סחור סחור ותצאנה שלמות וחזקות יותר אל החיים. ואנו מאחלים להם בהצלחה וכול טוב.