Night firefly
New member
שניות של בדידות
ישנם רגעים שבהם אנחנו עוצרים וחושבים שוב על חיינו, האם כל מה שאנחנו עושים מוטעה? סוג של רעד עובר בכל הגוף ותחושה של "אולי בדידות" עולה על קצה המחשבה. מצד אחד אני מאוד מאושרת להיות לבד, לא חייבת לאף אחד חשבון, עושה מה שבא לי בלי לחשוב לשניה על עוד חצי, מצד שני...זה קצת מרגיע לדעת שיש שם מישהו שחושב עליך ומחכה שתחזור הביתה רק בשביל לתת לך נשיקה ולהגיד לך שהוא אוהב אותך. הינה יום אהבה מתקרב ובכל מקום כבר לבבות, חיוך קצת עצוב נמתח על שפתיי, אולי געגוע, אולי מחסור, אולי תקווה שבכל זאת מישהו ישלח לי פרחים. ואז עולים הזיכרונות משנה שעברה, הפרחים , השביל נרות, הלבבות בכל מקום, הערב הכי רומנטי שעשו לי אי פעם, זה היה ממש כמו בסרטים, בעצם לא....זה היה טוב יותר. אי שם נסדקת לה קליפת ההגנה, ה"אני" הרגיש מבצבץ טיפה החוצה, גורם לי להיזכר כמה טוב היה לי שם, לרגע אני כאילו בורחת מהכל, שוכחת לשניות בודדות את הכאב את הפגיעה את התחושה שהרגשתי אז כשהוא אמר שיש מישהי אחרת. ואז אני נזכרת למה אני לא רוצה לדבר איתו, למה אני מבריחה כל קשר איתו, מפחדת להתקל בעיניו וכחולות והמדהימות, חוששת להיגרר שוב לתחושה של געגוע וכאב, אבל עדיין מחכה שאולי אי שם בסוף החודש יקרה משהו והוא יזכר בי, בנו, באהבה שלנו, אבל אני יודעת שאני כבר לא רוצה להיות שם, רק רוצה רגע קטן של ניצחון, לתת לו שניה של כאב, ואז ללכת...
ישנם רגעים שבהם אנחנו עוצרים וחושבים שוב על חיינו, האם כל מה שאנחנו עושים מוטעה? סוג של רעד עובר בכל הגוף ותחושה של "אולי בדידות" עולה על קצה המחשבה. מצד אחד אני מאוד מאושרת להיות לבד, לא חייבת לאף אחד חשבון, עושה מה שבא לי בלי לחשוב לשניה על עוד חצי, מצד שני...זה קצת מרגיע לדעת שיש שם מישהו שחושב עליך ומחכה שתחזור הביתה רק בשביל לתת לך נשיקה ולהגיד לך שהוא אוהב אותך. הינה יום אהבה מתקרב ובכל מקום כבר לבבות, חיוך קצת עצוב נמתח על שפתיי, אולי געגוע, אולי מחסור, אולי תקווה שבכל זאת מישהו ישלח לי פרחים. ואז עולים הזיכרונות משנה שעברה, הפרחים , השביל נרות, הלבבות בכל מקום, הערב הכי רומנטי שעשו לי אי פעם, זה היה ממש כמו בסרטים, בעצם לא....זה היה טוב יותר. אי שם נסדקת לה קליפת ההגנה, ה"אני" הרגיש מבצבץ טיפה החוצה, גורם לי להיזכר כמה טוב היה לי שם, לרגע אני כאילו בורחת מהכל, שוכחת לשניות בודדות את הכאב את הפגיעה את התחושה שהרגשתי אז כשהוא אמר שיש מישהי אחרת. ואז אני נזכרת למה אני לא רוצה לדבר איתו, למה אני מבריחה כל קשר איתו, מפחדת להתקל בעיניו וכחולות והמדהימות, חוששת להיגרר שוב לתחושה של געגוע וכאב, אבל עדיין מחכה שאולי אי שם בסוף החודש יקרה משהו והוא יזכר בי, בנו, באהבה שלנו, אבל אני יודעת שאני כבר לא רוצה להיות שם, רק רוצה רגע קטן של ניצחון, לתת לו שניה של כאב, ואז ללכת...
