שנזכה לנוח מחר

[חביף11]

שנזכה לנוח מחר

 

[מ ש ה 53]

דם המכבים האדום וגיבסנית. שיתוף פעולה יפהפה של צבעים...

 

[חביף11]

בחנות הפרחים אמרו לי שזו השנה

הראשונה שמגדלים את "דם המכבים" למכירה. יש לי זכרונות ילדות ממנו, בימי הזכרון תמיד הוא היה חלק בלתי נפרד מהמדבקה שקיבלנו לשאת על דש החולצה.

 

[shayCn]

יש עוד סוגי צמחים שאפשר לגדל

 

[חביף11]

פסדר

אני קונה לא יוזם, מגדל או מוכר

 

[מ ש ה 53]

דם המכבים האדום הוא צמח בר, וכנראה שנמצא מישהו, שהחליט לנסות
ולתרבת אותו. הניגוד של האדום הבוהק על רקע העלים האפרפרים, יוצר את האפקט
המיוחד של 'כתמי הדם', והעובדה שלפרח הזה יש חיי מדף די טובים, עושה אותו למוצלח.
אם איני טועה, ניתן לתלות ענף פורח במהופך, ואז הוא נחנט כפרח מיובש, השורד למשך
תקופה די ארוכה.

 

[יחפהבפארק11]

כשהייתי ילדה הייתי מייבשת פרחי דם המכבים בין דפי הספרים

היה לנו אוסף של פרחים מיובשים. כלניות, סביונים, חרציות, סיגליות וכמובן דם המכבים שהיה הסמל שעל דש החולצה ביום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל.
כשהיינו ילדים אספנו מפיות נייר מכל הסוגים והמינים, אספנו בולים, אספנו ג'ולות, קרטונים של קופסאות סיגריות שהיו הופכים למעין קלפים ואיתם היינו משחקים. וכמובן כל מיני קלפים של שחקנים שהיו מצורפים לממתקים וככה החלפנו בינינו טרום עידן הטלוויזיה, שלא לדבר על טרום עידן האינטרנט.
אז אולי הילדות של היום הרבה יותר טכנולוגית ומתקדמת והילדים של היום אולי הם גאונים אחד אחד, אבל הילדות שלנו הייתה עשירה ברוח ובדמיון ובנפש ובחברות ואפילו הקרבה. היום הילדים נמדדים בלמי יש יותר עוקבים באינסטגרם כאשר אצלנו הילדים נמדדו לפי כמות האוספים שיש לו בבית.

 

[מ ש ה 53]

אין כמעט פרח שלא תצליחי לייבש בין דפי ספרים, אבל מעטים הם
הפרחים, שאותם את יכולה לתלות במהופך ולשמרם שלמים לאורך תקופה ממושכת.
אז עדעדים, דם המכבים ועוד כמה "יחידי סגולה" ודגניים שונים, את כן יכולה לייבש
כדי לשימם לאחר מכן באגרטל נטול מים.
ונכון. פעם אספנו גם אריזות מסטיקים (איך שכחת)...
היו זמנים...
וכן. תמיד היה איזשהו "קלף נדיר", שהיה צריך לרכוש בתשלום ו/או לקבלו תמורת
ים שם קלפים אחרים. ככה היו בונים את הטריק, כדי להגביר מכירות.

 

[shayCn]

אצלנו הסתפקנו בחולצה לבנה עם מדבקה של דם המכבים

איך אפשר לשכוח..גולות, חמש אבנים,מודלים של מטוסים מירחון בטאון חיל האוויר,מודלים של מטוסים מפלסטיק,מדבקות של שחקני כדורגל איטליה 90, אגוזים שקיבלנו מהדודים לשחק בפסח, ממתקים שהכנו מקליפות תפוזים,חמציצים,חובזות,רוגטקות שהכנו מענף יבש וגומיה, הצמחים שקוטפים מהם חיצים קטנים. האלבומי בולים עדיין קיימים אצל אמא שלי, חלק קיבלתי מאבא שלי כשהייתי ילד והמשכתי והוספתי סטים שלמים ובולים מכל העולם. ככה למדתי על מקומות בעולם בעידן שלפני המחשב האישי. בגיל 6 בשישי בערב כשכולם כבר ישנו פתחתי אטלס קרטא ולמדתי על קנה מידה והרכבתי רשימות של מדינות מקוטלגות לפי קנה המידה וקווי אורך ורוחב. בגיל 10 אחרי ביקור במוזיאון תרבות מצרים העתיקה עם הכיתה חזרתי הביתה והתחלתי להתעניין בכתב חרטומים. פתחתי אינציקלופדיות אביב ובריטניקה לנוער והתחלתי ללמוד את הנושא. הכנתי רשימות של כל השפה בציורים הקטנים שמשכו ממני התעניינות מרובה. והספרים..ד"ר סוס,גן גורים,מיץ פטל.
בהחלט געגועים עזים לימים שלפני המסכים..

 

[יחפהבפארק11]

מיץ פטל, הספר של הילדים שלי

אני חושבת שאתה בגיל של בני בכורי...

 

[shayCn]

יכול להיות

אני יליד ינואר 77'. שנת השלום של ישראל עם מצרים.
הייתי תולעת ספרים חלק מהילדות, גדלתי על סדרות ספרים כמו חסמבה,ג'ינג'י,החמישיה הסודית,השביעיה הסודית, אל עצמי ועוד רבים אחרים..
בחלק אחר הייתי לגמרי טכנולוג..פירקתי מחשבים והרכבתי מחדש כשרק יצאו מחשבים לעולם. תיכנתתי בלוגו בייסיק ופרולוג כשהיו רק קומודור 64 ואטארי. מי זוכר?

 

[חביף11]

וולאייי, סיימתי את הצבא כשנולדת

 

[shayCn]

זוכר את נאצר?

 

[מ ש ה 53]

נאצר מחכה לרבין אי.. יאי יאיי

 

[חביף11]

נכון - פרחים מכל סוג, מפיות, והרבה

היינו מכינים עטיפות למחברות מגליונות מגיזינים שהיו מנייר כרום, ונורא יקרות.