שנות ה- 50

scarlet moon

New member
שנות ה- 50

אוקיי, נראה אתכם- אני וחברה שלי מגישות דיאלוג לבגרות בתיאטרון מתוך מחזה שקוראים לו "טעם הדבש", וזה ממוקם בשנות ה- 50 ביורקשייר (אנגליה...), בחורף. למישהו יש רעיון מה אנחנו יכולות ללבוש (שזה יתאים לתקופה..) ולעשות עם השיער? אני חייבת לציין שהמעמד של הדמויות (אחת נערה בת 19 ואחת בת 40) הוא לא גבוהה במיוחד, וזאת שהיא בת 40 אמורה להיות חשופה כזו, כי היא יצאנית, והבת יותר סולידית.. . למישהו יש רעיון שיעזור לנו?
 

dalitush

New member
קצת השראה..

הזאתי היצאנית צריכה לעשות משהו בסגנון המולאן רוג´.. קצת תחרה שחורה...אבל לא בהגזמה! משהו סקסי אדום ושחור שילוב טוב...תחרה שחורה.. ובקשר לנערה.. שמלה צנועה כזאת עם תחרה לבנה.. אולי תוכלי לתת לי קצת רקע על מה הן מדברות רקע.. כי גם התחרה הלבנה ושחורה מייצגות ניגודים בין הנערה לבין האישה
 

scarlet moon

New member
אההה..

מולאן רוז´ זה בכלל המאה ה- 19.... אני משחקת את הדמות של זאת שבת 40 (אני בת 17, ככה שאני צריכה בכלל משהו שיתן לי מראה יותר בוגר). זו דמות שהיא מבוגרת, אבל מנסה להראות צעירה יותר... בצורה שתראה אפילו פתטית. השיחה בינהן היא בבית (היא לא במהלך העבודה או משהו...), והן אם ובת. הבת היא יותר סולידית ובעצם יש חילוף תפקידים כי האמא היא החסרת אחריות והאלכוהוליסטית והבת מנסה להשתלט על כל העסק... יש לנו חצאיות צמר שנראות לי דיי בסדר, אבל אני לא בטוחה...
 

dalitush

New member
אני הבנתי..

לא התכוונתי בדיוק למולאן רוג´.. התכונתי תחרה שחורה.. לאצלבוש צנוע ליצאנית אבל גם לא משהו פקרובוקטיבי תדמייני איך ניראית זונה בחיי היומיום.. תמיד יש כמה שאריות.. ובקשר לאיפור...כבד דרמטי ..יותר מידי ככה זה זקנות טונה איפור היא כאילו מנסה להראות צעירה..אבל היא פשוט נראית יותר זקנה וגם תתייעצי עם אנשים שמיבינים איך לתת מראה נפול לפנים
 

KARINקארין

New member
דלית את משועממת

לא נמאס לםך לדבר על במה וכאלה. כל היום את מדברת על במה! ומה הקשר מולאן רוג´ לבגדים מה את רוצה שכולם יראו פרחות
 

actress

New member
סתיו, היא לא קיללה את דליתוש ../images/Emo8.gif

כל עוד היא לא אמרה מילים לא יפות לדליתו´ש שלנו המוכשרת אז אין לי מה למחוק, כנראה זאת אחת שמקנאה כ"כ בדלית ובכשרון שיש לה שהחליטה להגיב כאן. ואם היא תחרוג ממה שהיא כתבה אז אני אמחק לא ראיתי שום קללה שם.
 

פליקס

New member
היי, אני מכירה את המחזה הזה!

אתן מעלות במקרה את ההתחלה, התמונה הראשונה ז´תומרת? כי גם אני העלתי את זה פעם... הינו קבוצה וכל זוג העלה תמונה. כל זוג עיצב את הדמויות והחלל כמו שהוא רצה, אז זה יצא מאוד מעניין. אני הייתי, נו איך קוראים לה.... ג´ו, נכון? תגידי, באיזה תמונה מדובר? פליקס
 
הו! מעניין!

מאד מעניין אותי מה שתיארת. כל זוג תמונה אחרת, כאשר כל זוג עיצב את הדמויות בסגנון שלו? מדהים! אתה יכול לספר יותר?
 

פליקס

New member
אז קודם כל

אני בת. אבל לא משנה...
זה היה לפני שנתיים, במסגרת תיאטרון נוער שאני משתתפת בו עד היום. בסוף חצי שנה שעבדנו מנהלת המרכז החליטה לביים את המחזה הזה, "טעם הדבש". היא חילקה לכל זוג תמונה אחת מהמחזה (או לכל שלישיה, תלוי בתמונה). לרשותנו עמדו כל מיני רהיטים ששייכים למרכז, וכל זוג הציב אותם במקום שנראה לו מתאים על הבמה. לכל זוג הייתה גם תלבושת שונה, ככה שזה בטח היה כאב ראש נוראי לקהל להבין מחדש בכל תמונה מי משחק את הלן ומי את ג´ו ואיפה הן נמצאות, למען השם. זה לא היה מקצועי במיוחד... העלנו את זה תוך שבועיים בערך. לא עבדנו הרבה על הדמויות, אבל אתה יכול לתאר לעצמך שגם אם לי ולעוד מישהי הייתה אותה דמות, הן יצאו שונות אחת מהשנייה. אני לא יודעת מה עוד להוסיף, אבל אם יש עוד משהו, תשאל... פליקס
 
וואו!

האמת היא שנורא מרתק אותי הרעיון של מימוש אותה הדמות במחזה אחד ע"י שחקנים שונים ובאופן שונה. כבר ראיתי כיצד קאסטים מחזיקים שני שחקנים לאותו תפקיד, וראיתי כיצד הם מעלים בכל הצגה שחקן אחר לאותו תפקיד, וכבר אז חשבתי על הרעיון של להעלות את אותה הדמות ע"י שחקנים שונים באותה פרפורמה. לדעתי, זו רמה אחרת של אמנות. המסר המועבר מתרכז סביב הדמות, או המטען - כפי שהתכוון אליו המחבר, מפני שההשפעות האישיות של כל שחקן גם מוצאות להם מרחב ביטוי, וגם מובלטות כסוביקטיביות על ידי שחקני-המראה. למשל, אני מניח שב´טעם-הדבש´ שהעלתם היו שחקניות שהעדיפו הלן אקטיבית יותר, והיו שהעדיפו הלן פאסיבית יותר. או צנועה יותר. הטקסט היבש יכול תמית להתפרש בכמה אופנים, ופירושו מושפע ע"י כמה פרספקטיבות: לכל הפחות - הבמאי, השחקן והמתבונן. אני מסכים איתך שיש צורך להכיר את המחזה על מנת באמת להבין במה מדובר, אך בא במידה, צופה חדש יכול לערוך לעצמו את הנגזרות שלו של הדברים בהן חזה, אם יקבל "תדריך" לגבי מה הוא הולך לראות, שיסב את תשומת ליבו לנגזרות ולהבדלים. אני מבין שלא הלכתם רחוק עם זה (שבועיים, מקצועיות), יחד עם זאת, אני מוצא זאת ממש מרתק. היית עושה זאת שוב? ואם כן - יש מקום לקחת את זה ברצינות קדימה? (השאלה מופנת לכותבת ההודעה המקורית, ולכל אחד אחר יחד).
 
למעלה