שנה ללא אמא

[tzuri6]

שנה ללא אמא

שנה וחודשים עברו מאז שאיבדתי את אמא שלי היקרה ואתמול בערב אבא שלי שבאמת כל כך בודד מאז שהיא נפטרה הכיר משהיא והודיע לנו שהוא מתחתן בשנית , אני מרגישה שזה ממש מהר אבל מצד שני אמא שלי ביקשה מאבא שלי לא לחכות להתקדם אם החיים ולחיות את החיים כמו שהם תכננו ושיימצא לעצמו בת זוג חדשה ...
כל כך קשה כל כך מוזר לחשוב עליו אם משהיא אחרת ולא אמא... הרבה מחשבות רצות לי בראש מה יהיה בחגים ? נחגוג שני המשפחות המורחבות ? או שמה אבא שלי מקבל משפחה חדשה ואנחנו נדחק לצד ? מה עושים מבחינה כלכלית כדי להגן על עצמנו ? כל כך פוחדת לא מאמינה שאנחנו אני ואחותי ושני המשפחות שלנו במצב כזה אולי אתם כאן בפורום תוכלו לתת לי קצת טיפים איך להתמודד ? ראוי לציין שאיבדתי את אמא שלי ארבעה חודשים לפני לידת ביתי הבכורה שלא זכתה לצערי להכיר את אמא שלי וכל השנה האחרונה הייתה כל כך קשה התמודדות אם אמהות ותמיכה באבא וואו מרגישה כל כך מוצפת ....
אשמח לשמוע מכם קצת טיפים ...

 

[סנטה רוזה6]

החזרת אותי אחורה...

גם אבי התחתן בשנית. הוא חיכה שתגמר שנת האבל ומיד התחתן.. קל זה לא היה אבל מצד שני אני חושבת שזה הכי טוב שיכל להיות במסגרת הנתון. אבא שלי פורח היום. טוב לו! וכשטוב לו טוב גם לנו.. (ברור שהיה הכי טוב אם אמא הייתה פה אבל שוב, במסגרת הנתון...)
מבחינה כלכלית אני יודעת שאבא שלי ואשתו חתמו על איזשהו הסכם (רכוש?) בכל מקרה יש דרכים לסדר עניינים מבחינה כלכלית ונראה לי שמותר גם לכם הילדים לבוא בדרישות כאלה, זה לא בלתי סביר..
גם אמי לא זכתה להכיר את ילדי. התחתנתי כ3 שנים אחרי שנפטרה. זה קושי יומיומי שאני משתדלת להתמודד איתו אבל הרגשת ההחמצה בהחלט לא קלה

 

[samsonite woman]

גם אותי זה לקח אחורה

אני ממש מבינה לליבך. כי גם כשאמא הולכת מאיתנו עדיין בראש יש את הדימוי החזק הזה של 'אמא ואבא'. אני זוכרת שאחרי שאמא שלי נפטרה אבא היה כבוי. מאדם שהיה ישן 4 שעות בלילה התחיל לישון ממושכות ואני זוכרת את האשמה של לקום ולצאת מהבית...אם זה ללימודים או אפילו להיפגש עם חברים כשהוא ככה. אז בשבילי כשהוא הכיר את חברה שלו אחרי כמה חודשים שאמא שלי נפטרה זה היה האור בקצה המנהרה. פתאום הוא התחיל לצאת וקצת להיראות יותר טוב והרגשתי שהפחד מזה שאצטרך לדאוג לו ושאולי לא אעשה את עבודתי (או אולי את העבודה של אמא שלי) נאמנה קצת שכך... אבל אצלי הם לא התחתנו..ואפילו נפרדו לפני חודשיים אז אני לא ממש הייתי במצבך.

מחבקת.

 

[tzuri6]

וואו מקסימות

תודה על הסיפורים אכן כל כך דאגנו לאבא שלי שאני ובעלי עשינו החלטה ועברנו לגור באותה שכונה מול אחותי ו 6 דקות מאבא שלי רק כדי להיות קרובים למשפחה הרגשתי כל כך צורך להגן עליו להיות שם בשבילו בכל מקרה אני מאד מודה לכם! אגב בדיוק מזה אני פוחדת שהם ייפרדו אבל זה יהיה גירושים כי הם מתחתנים ואני דואגת כלכלית מה יהיה ומה יהיה בחגים ....תקופה לא פשוטה!

 

[samsonite woman]

צודקת..

האמת שהכל שאלה של תקשורת...כמה אפשר לדבר איתו על הנושאים הרגישים האלה...עם אבא שלי זה היה קצת בעייתי כי הוא טיפה מיושן ואני טיפה חסרת סבלנות בכל מקרה אני מאמינה גדולה בלשתף. כשהפחד נשאר אצלי בראש הוא גדול ומתעצם וכשאני "מוציאה אותו לעולם" לפעמים אני באופן אישי נכנסת לפרופורציה...

 

[tzuri6]

אז זהו ....

שנורא קשהלתקשר איתו כי הוא לא הכי רגיש במיוחד כלומר במוצאי שבת פגשנו את המשפחה של החברה של אבא שלי ואמרתי לו למחרת שזה היה קצת מוזר אז הוא אמר למה מוזר? אני מקווה שכולנו נתגבש כמשפחה אחת גדולה פחחחחחח ממש לא נראה לי שאשתו לעתיד רוצה או מחפשת נכדים חדשים או עוד שתי בנות חדשות אבל בשביל אבא שלי אני זורמת ונחמדה , האמת שמה שיותר מפחיד אותי זה שהוא יתרחק מהמשפחה שלו ויתקרב יותר למשפחה שלה אבל זה פחד פנימי ואני סומכת עליו שלא יקרה דבר כזה ....

 

[samsonite woman]

אוי איזה הורים תלושים יש לנו

גם אבא שלי עשה מפגש איחוד כזה עם המשפחה של החברה...האמת שבעיקר סבלתי לא נעים להודות. הוא בעצמו היה לא קשור אז אני ובעלי על אחת כמה וכמה.. נכון זה פתאום מרגיש שהוא נהיה הילד שלך? כשיהיו לי ילדים (ואני מקווה שזה יהיה בקרוב) אני מקווה שאני תמיד אהיה האמא...אבל אולי עולם כמנהגו נוהג

 

[mykal]

הם לא תלושים,

הם יותר מסכנים מאיתנו,
אצלם התנפץ חלום חיים.
אצלם התנפץ שגרת חיים, ונותרו בודדים.
הם המבוגר האחראי, שאמור לדאוג לילדיו,
אבל, הם לא מסוגלים, הם נשארו בודדים לגמרי,
הם לא היו רגילים (בד"כ) לתחזק בית. גם אם עזרו בו ועשו כמה דברים,
מי שאיחד את כל 'הקצוות' היתה האשה. ופתאום עולם שלם--חיים שלמים 'נשברו.
הם צריכים מישהו שימלא מקום.
הם צריכים מישהו להתחלק איתו,
הם צריכים מישהו שיהיה בבית ויתחזק אותו.

וכן, הם מקוים לשמור על משפחה מורחבת,
כי רוצים לשמור על שלהם, ומבינים שצריכים 'להכיל' את הצד השני.

רק שהילדים שלהם--לא באמת תומכים כי הם פוחדים להעזב.
(משני הצדדים) וקצת דואגים לכסף (ירושה תמיד סלע מחלוקת)
ואז קשה להם.

כמה חכם היה לילדים, עודד ולתמוך, ולתחזק קשר כזה.
בשביל אבא שלנו (לא אבא שלי מעולם לא התחתן ולא רצה להכיר
והוא אלמן כבר 27 שנה ולא אספר כמה זה קשה לנו וכמה היה עוזר לנו --הילדים לו התחתן)
ואולי בשבילינו.

אם תשאלו אותי אם מענין לכם, אז אשתף.
בנות--תעזרו לאבא יותר קשה לו מלנו.

 

[samsonite woman]

כתבת יפה

ברור שלאף אחד לא מגיע להיות לבד. במיוחד כשהילדים גדולים ומתאמצים לבנות בית משל עצמם. התלישות שכתבתי עליה היא הניסיון ליצור משפחה אחת חדשה מהזוגיות החדשה של האבות. אני לא הרגשתי שאני צריכה אחים חורגים או אמא חדשה. כבר הייתי אחרי השלב הזה. אולי כשמדובר בילדים קטנים יש מקום לשאיפה הזאת.. האמירה הזאת ש'יותר קשה לאבא' לא יושבת לי טוב. לא חושבת שבכלל אני יכולה להגדיר יותר או פחות קשה עכשיו שאני אחרי החלק הראשוני של האבל. אבל ברור לי שקשה להם ושזאת התמודדות ושהילדים צריכים לעזור.

 

[mykal]

לפני תשובה אשתף במשהו.

כשאמי נפטרה, היתה לי דודה אחות אמי,
שבעצם היתה לי אדם ממש קרוב.
וכשאמי נפטרה-הדודה אמרה, אתן אבדתן אמא,
ואני אבדתי אחות שהיתה בשבילי גם אמא, גם מושיעה(אמי הצילה אותה בשואה)
גם חברה. והאדם הכי קרוב בעולם. נשארתי לבד.
היא גם אהבה אותי מאוד--הייתי בכורה, ונושאת שמות הוריה והייתי בת ולה רק בנים.
וכאן מגיע ה 'פנץ ליין' היא החליטה שהיא אמא שלי,
וזה הכעיס אותי וגרם לי להתרחק.
כך שאני מבינה--שאת לא חיפשת אמא חלופית ולא אחים חורגים.

אבל אבא שלך ידע, שאם לא תכירו, ולא יוצר איזה קשר,
הוא מפסיד אותך, ואת זה הוא לא רצה.
הוא רצה מישהי לידו להתרחק מהלבד, אבל לא כתחליף לאמא שלך.
ולכן נורא חבל שלא דברתם על זה. היה לכולכם קל יותר.

כשאמרתי לאבא קשה יותר--
התכונתי למכלול הרגשות שהוא אמור להתמודד איתם.
אחד--רצון להיות נאמן לאשתו שאיננה, ומרגיש סוג של בגידה.
שני-מחויבות למשפחה הקודמת, לילדים.
שלוש--להתחיל הרגלים חדשים. (התחתנת לא מזמן, הכל היה בלי להתחכך ולהכיר מערכת חיים קצת שונה?
אז הוא מחליף הכל.
ארבע--החשש ממה יגידו, הוא עובד איפה שהוא? הוא שכן עם דיירים אחרים?

ועוד, זה לא תחרות למי קשה, רק שהקושי של ילדים--מקבל הרבה חיזוק מבחוץ ותמיכה.
בעוד גברים--נשארים בלי כל זה.
בכל מקרה--לא פשוט.

 

[samsonite woman]

היי MYKAL

הדברים שאת אומרת נכונים ובאמת המצב הוא מורכב אבל זה לא כל כך מה שהיה אצלנו. אבא שלי, שהיה רגיל שאמא שלי עושה הכל והיא עמוד התווך של הבית הפך אותי ואת טלי, ויותר מאוחר רק אותי לתחליף. את האחריות על דברים שכביכול היו אומרים ליפול עליו הוא העביר אלינו. לדוגמא-ארגון אזכרה למשל. זה נשמע ממש פשוט, על מה אני מתלוננת.. אבל לפעמים זה כלל הזמנת קייטרינג וזה כלל למצוא בית כנסת גדול מספיק (משפחה גדולה-גדולה), להבריז מהלימודים כדי להגיע לכוון את מי שמביא את הקייטרינג כי ידעתי שהוא לא יעשה את זה, להתקשר למלא אנשים שבחיים לא דיברתי איתם, לברר על חשבונות שנשלחים אליו שהוא לא מבין את פשרם... אז בשבילי זה לא רק היה לאבד אמא, זה היה כרוך גם בעוד היבטים מורכבים שאני לא רוצה להיכנס אליהם...לא בגלל הסיבה שזה אישי (כי הפורום הוא אישי מבחינתי) אלא בגלל שאני כבר לא שם, במקום הכועס. אני בת 25 אבל מרגישה מאוד מבוגרת ולא שאני אומרת שאני בוגרת, אני דווקא אשמח להשאיר קצת ילדותיות... למן הרגע הראשון שבו התחילו לצאת אמרתי לו שזה הדבר הנכון והוא קיבל את מלוא התמיכה שלי. הגנתי עליו בפני הדודים שלי אם הם היו משמיעים אפילו משהו בכיוון של ביקורת... וכן, דיברתי איתו על הכל. הוא אמר לי שהוא לא מחפש להתחתן אלא פשוט ידידה קרובה כדי להפיג את הבדידות ובאמת באמת הבנתי אותו.

 

[mykal]

אנחנו כאן

מגיבות רק לנכתב, הרי אין לנו את מכלול הנתונים.
את נשמעת אחלה בחורה, רצינית ענינית ומבינה.
סומכת עליך שאת עושה שיקול נבון ונכון.

כן, את בוגרת, ומבינה את הרצון לילדותיו,
תתפנקי אצל הבעל.

 

[samsonite woman]

תודה

וסליחה אם יצאתי תוקפנית
שמחתי לקרוא

 

[tzuri6]

אז זהו

שאנחנו מאד רוצות שיהיה לו טוב וכיף הוא עוד לא בן שבעים ויחסית צעיר ולא מגיע לו להיות לבד והירושה אני לא דואגת כי אמא שלי דיברה אם אבא שלי על הנושא של הבית ועל זה שהיא מבקשת ממנו להמשיך בחיים שלו והלתחתן מחדש שזה ראוי להערכה והצוואה שהם עשו (אתמול אבא שלי נפגש עם עורך דין לגבי הסכם ממון אז הוא הסביר לי איך זה עובד ) ממש מגינה עלינו הבנות ....אני חייבת לציין שאחרי שילדתי שזה היה בערך חמישה חודשים אחרי שאמא שלי נפטרה אני דחפתי ואמרתי לו שהוא צריך להתחיל לצאת ולהכיר נשים לא תיארתי לעצמי שזאת תהיה האשה הראשונה שהוא יוצא איתה .... אהה ועוד דבר כולם אומרים לי שזה טוב שהוא מתחתן כי זה יקל עלינו והאמת זה קצת מרגיז אותי כי אני לא מרגישה שהוא מעיק עלינו , כשאמא שלי הייתה חולה היה לי מאד קשה להתמודד ולראות אותה בבית חולים וכשהיא נפטרה נשבעתי לעצמי שבחיים אני לא אתנהג ככה שוב השתדלתי להיות שם בשבילה אבל הייתי רואה אותה בבית חולים והייתי ממש נשברת מזהמה גם כשגילתי שאני בהריון היא כבר הייתה במצב לא מי יודע מה והייתי שקועה בהריון אז מה שאני מנסה להגיד זה שאני רוצה להיות שם בשביל אבא שלי כי לא כל כך הייתי שם בשביל אמא שלי ואין יום בשנה וחצי האחרונות שאני לא אוכלת את עצמי על זה ....

 

[mykal]

אז זהו,

אנחנו כולנו ממש 'מקובעים' בדרך החשיבה שלנו.
אנחנו (את ואחותך במקרה הזה) רוצות לעזור, ומכל הלב.
וזה ממש מחמם את הלב לשמע.
אבל, אתן רוצות לעזור, כמו שאתן מבינות, וכמו שנראה לכן,
אבל עזרה היא גם להשתתף איתו ברצון שלו, לתמוך את הרצון שלו.
זה מה שהוא רוצה, שתהיה משפחה גדולה, תתנו יד לענין, אשתו החדשה לא תרצה
אז תסבירו לאבא. זה נקרא לעזור.

ולא לא תפסידו כלום. רק תרויחו נחת.

 

[עדיהר1]

MYKAL - יופי של תגובה

נבונה ומלאת נסיון.

 

[tzuri6]

מממש תלושים

זה באמת הרגיש כאילו אני ובעלי ההורים ואבא שלי הוא הבן שמביא את החברה שלו הבייתה חחחחחחחחחחחחחחחח , אחותי אמרה לי משהו נכון שהרבה מאיך שזה יראה תלוי בנו ושאנחנו צריכות לעשות מאמץ שזה יילך חלק .... מצחיק דודה שלי אחותו של אבא שלי מאנגליה דיברה איתי בסקייפ ביום ראשון והיא אמרה לי שאני צריכה אולי להציע לחברה של אבא שלי לצאת לצהרים לבסס קשר לא יודעת אני גם חשבתי על זה אבל אני לא רוצה לכפות את עצמי עליה מה אתם אומרות?!

 

[mykal]

אליך וגם ל samsonite women

רק עוד משפט אחד ואפסיק ל'חפור'
תלמדנה לשמוח שאביכן, ממשיך את החיים,
בונה עוד משהו--ולא נופל נטל עליכן.
אתן צעירות מידי מכדי להבין.

מאחלת לכן רק טוב.

 

[samsonite woman]

ואוו לא יודעת

השאלה איך הנפשות הפועלות...היא מנסה להתחבב עליך? או שהיא קצת שומרת מרחק? בסופו של דבר זה ייעשה ואתן כן תיפגשו אני מניחה כי בכל זאת הם מתחתנים, זאת עליית מדרגה.. מבחינת התזמון הייתי מפעילה שיקול דעת...

 

[אשבל1]

שלום tzuri6

לי באופן אישי אין נסיון בעניין זה , אבל התקיים בפורום אירוח בנושא אבות והתארגנות המשפחה מחדש עם הספיכולוגית אביבה פרידמן, מצרפת לך קישורים:

חלק א' http://www.tapuz.co.il/forums2008/articles/article.aspx?forumid=983&aId=90103

חלק ב' http://www.tapuz.co.il/forums2008/articles/article.aspx?forumid=983&aId=89708