שנה וחצי אחרי
שנה וחצי אחרי שילדתי בת מקסימה, אני נזכרת בחיוך ברגע בו החלטתי לפנות לתרומת ביצית. נכון, זה נשמע מופרך וכשאתה נמצא ברגע הזה קשה לך להאמין שתתגבר עליו, אבל היום כל הפחדים, התהיות ותחושת האובדן והאבל נראים לי ממרחק שנה וחצי כל כך אזוטרים כשאני מסתכלת על הילדה שלי המושלמת. מה באמת חשבתי לעצמי? שאוהב את הבת שלי פחות כי לא אני היא זו שקבעתי אם יהיה לה שיער מתולתל או חלק? שארגיש שאני לא אמא שלה, כי לא אני זו שקבעתי מה יהיה הגובה שלה? אני זו שילדתי אותה, אוהבת אותה עד אין קץ ומגדלת אותה לפי הערכים שבהם אני מאמינה וזה כל כך הרבה יותר חשוב מקביעה של חיצוניות הילד.
ולכן, כל מי שמהססת - קדימה, קפצי אל המים. הם הרבה הרבה יותר חמים ממה שהם נראים. אין מאושרת ממני היום. כל רגע שבו המשכתי עם טיפולים אינסופיים נראה לי היום בזבוז זמן מוחלט. האושר שמגיע הוא כל כך גדול שהוא בולע את תחושת הוויתור על ביצית משלך ולא מותיר ממנה זכר. אל תוותרו!
שנה וחצי אחרי שילדתי בת מקסימה, אני נזכרת בחיוך ברגע בו החלטתי לפנות לתרומת ביצית. נכון, זה נשמע מופרך וכשאתה נמצא ברגע הזה קשה לך להאמין שתתגבר עליו, אבל היום כל הפחדים, התהיות ותחושת האובדן והאבל נראים לי ממרחק שנה וחצי כל כך אזוטרים כשאני מסתכלת על הילדה שלי המושלמת. מה באמת חשבתי לעצמי? שאוהב את הבת שלי פחות כי לא אני היא זו שקבעתי אם יהיה לה שיער מתולתל או חלק? שארגיש שאני לא אמא שלה, כי לא אני זו שקבעתי מה יהיה הגובה שלה? אני זו שילדתי אותה, אוהבת אותה עד אין קץ ומגדלת אותה לפי הערכים שבהם אני מאמינה וזה כל כך הרבה יותר חשוב מקביעה של חיצוניות הילד.
ולכן, כל מי שמהססת - קדימה, קפצי אל המים. הם הרבה הרבה יותר חמים ממה שהם נראים. אין מאושרת ממני היום. כל רגע שבו המשכתי עם טיפולים אינסופיים נראה לי היום בזבוז זמן מוחלט. האושר שמגיע הוא כל כך גדול שהוא בולע את תחושת הוויתור על ביצית משלך ולא מותיר ממנה זכר. אל תוותרו!
