שנה אחרי...
בס"ד שנה אחרי מי היה מאמין שעברה השנה כ"כ מהר... רק אתמול זה נראה כאילו היה הקיץ, הקיץ הקשה המר והכואב! אני לא ישכח תיום הזה לעולם יז' בתמוז השעה 16:00 בצוהוריים ההורים שלי אוכלים צוהוריים ואני לא יכול כי אני צם ופתאום בחדשות עדכון נפילה " נפלו 4 טילים סמוך לכרמיאל בדיר אל אסד" וואו זה מטר לידנו ישר מהר שברתי תצום כבר לא יכולתי מאותה רגע החופש הולך להראות אחרת ובאמת אחרת... ישר טלפונים לכל המשפ' אני מהר נסעתי לאחותי הגדולה להיות איתה ועם האחיין בחדר האטום לעזור לה וככה מתחילה המלחמה. למוחרת קניות של יום שישי מקבלים בסופר מוצרים בחינם כי אני בקו האש כן ממש ככה קולה בחינם מי היה מאמין שכרמיאל על המפה ולא בגלל פסטיבל המחולות אח"כ ממש בהדלקת נרות הטילים הראשונים על כרמיאל באיזור תעשיה זה פגע מקבלים דיווח לא יודעים מה עושים עם השבת רק שברור שכולם ביחד נעבור אותה ביחד בבית של אמא ואבא... וכל השבת לא יוצאים מהבית החלונות סוגרים ואנחנו עם הפל' וטל' דלוקים לחכות לשמוע עוד עדקונים...עוד טילים... ביום שבת אני קם לרגלי צליל של רקטת כן העירה אותי ב9 בבוקר חשבתי שאני בחלום אבל גם אחותי אמרה שהיא התעוררה מיזה לא יאומן אמא ווואו. כל השבת יש דיונים מה עושים עם הטיול כן אותו טיול שמחודש אדר אני חולם עליו משקיע עליו תנשמה הטיול של סוף התיכון שחצי שנה אני ואבא מתכננים אותו לפרטי פרטים האם לנסוע האם להשאר מה לעשות לא יודעים במוצ"ש נפלה החלטה מבטלים הכל ולא נוסעים נשארים פה בארץ עם כל המשפ'... אח"כ מתחילים שבוע אי אפשר לצאת מהבית לא לעבודה לא לחברים לא לשום מקום רק בבית עם החלונות אטומים. ביום שני אני מגיע להחלטה שדי נמאס לי חייב לצאת חייב לנסוע לא אכפת לי איך מה אני נוסע מחר בבוקר יש דודים יש חברים במרכז לא חסר. כל היום אני חופר לאמא שלי על זה מה עם מחר אמא שלי אמרה נראה נקום ונראה ומה יהיה המצב.. קמים בבוקר כל הזמן דבוקים לטלויזיה בלי סוף שומעים על עוד נפילות ועוד נפילות לצערינו מתגלה עוד אסון בן של שכן שלנו בעבד ברכבת נהרג מסכנה המשפ' בן שני נהרג להם למה זה מגיע להם... ככה נוסעים כן אני אמא אחותי והאחיין אמא אני שואל לכמה זמן לארוז אמא אומרת לי יוני עד שישי חוזרים בבית עושים את השבת בבית אמא את בטוחה כן תראה אני אורזת תיק ליומיים ואז מתניעים תאוטו ונוסעים יוצאים מכרמיאל עם קולות של אזעקה כן שוב פעם נופלים טילים ... - המשך יבוא- שרוך
בס"ד שנה אחרי מי היה מאמין שעברה השנה כ"כ מהר... רק אתמול זה נראה כאילו היה הקיץ, הקיץ הקשה המר והכואב! אני לא ישכח תיום הזה לעולם יז' בתמוז השעה 16:00 בצוהוריים ההורים שלי אוכלים צוהוריים ואני לא יכול כי אני צם ופתאום בחדשות עדכון נפילה " נפלו 4 טילים סמוך לכרמיאל בדיר אל אסד" וואו זה מטר לידנו ישר מהר שברתי תצום כבר לא יכולתי מאותה רגע החופש הולך להראות אחרת ובאמת אחרת... ישר טלפונים לכל המשפ' אני מהר נסעתי לאחותי הגדולה להיות איתה ועם האחיין בחדר האטום לעזור לה וככה מתחילה המלחמה. למוחרת קניות של יום שישי מקבלים בסופר מוצרים בחינם כי אני בקו האש כן ממש ככה קולה בחינם מי היה מאמין שכרמיאל על המפה ולא בגלל פסטיבל המחולות אח"כ ממש בהדלקת נרות הטילים הראשונים על כרמיאל באיזור תעשיה זה פגע מקבלים דיווח לא יודעים מה עושים עם השבת רק שברור שכולם ביחד נעבור אותה ביחד בבית של אמא ואבא... וכל השבת לא יוצאים מהבית החלונות סוגרים ואנחנו עם הפל' וטל' דלוקים לחכות לשמוע עוד עדקונים...עוד טילים... ביום שבת אני קם לרגלי צליל של רקטת כן העירה אותי ב9 בבוקר חשבתי שאני בחלום אבל גם אחותי אמרה שהיא התעוררה מיזה לא יאומן אמא ווואו. כל השבת יש דיונים מה עושים עם הטיול כן אותו טיול שמחודש אדר אני חולם עליו משקיע עליו תנשמה הטיול של סוף התיכון שחצי שנה אני ואבא מתכננים אותו לפרטי פרטים האם לנסוע האם להשאר מה לעשות לא יודעים במוצ"ש נפלה החלטה מבטלים הכל ולא נוסעים נשארים פה בארץ עם כל המשפ'... אח"כ מתחילים שבוע אי אפשר לצאת מהבית לא לעבודה לא לחברים לא לשום מקום רק בבית עם החלונות אטומים. ביום שני אני מגיע להחלטה שדי נמאס לי חייב לצאת חייב לנסוע לא אכפת לי איך מה אני נוסע מחר בבוקר יש דודים יש חברים במרכז לא חסר. כל היום אני חופר לאמא שלי על זה מה עם מחר אמא שלי אמרה נראה נקום ונראה ומה יהיה המצב.. קמים בבוקר כל הזמן דבוקים לטלויזיה בלי סוף שומעים על עוד נפילות ועוד נפילות לצערינו מתגלה עוד אסון בן של שכן שלנו בעבד ברכבת נהרג מסכנה המשפ' בן שני נהרג להם למה זה מגיע להם... ככה נוסעים כן אני אמא אחותי והאחיין אמא אני שואל לכמה זמן לארוז אמא אומרת לי יוני עד שישי חוזרים בבית עושים את השבת בבית אמא את בטוחה כן תראה אני אורזת תיק ליומיים ואז מתניעים תאוטו ונוסעים יוצאים מכרמיאל עם קולות של אזעקה כן שוב פעם נופלים טילים ... - המשך יבוא- שרוך
