האירוע הקרוב ביותר למלחמה
ב-400 השנים האחרונות בשוויץ, קרה אתמול בלילה. ירדנו לריין, המוני אנשים על טפיהם (בני נוער, ילדים, פעוטות ותינוקות של ממש) נהרו לגשר העתיק, אוניות צפרו שירים זו מול זו, ומעל לראשינו התעופפו כל סוגי הפצצות. חתונה ערבית קטנה על יד זה. נפצים וזיקוקי דינור לכל דרדק. מכל גג, מכל גשר, מדרכה you name it. היו כאלה ששרקו כמו קטיושות, היו כאלה שפיספסו כמו נחש, היו כאלה שפשוט התפוצצו בלי להודיע מראש. פחד אלוהים. האיש היה דווקא מבסוט, אני חזרתי די מבוהלת. 10 דקות אחרי נקודת האפס, שיחררו את זיקוקי הדינור המפוארים והמושקעים של הרטהאוס של באזל. <לא נצפו נשיקות>