שנאה לאמא

[yardencfs]

שנאה לאמא

שלום גרא, רציתי בבקשה להתייעץ איתך. הייעוץ כמובן לא מהווה תחליף לטיפול פסיכולוגי, וברור לי שבקרוב אלך. אגב, אם אתה מכיר פסיכולוגית טובה שעובדת עם קופת חולים לאומית באזור המרכז או השרון שמתאימה למצבי, אשמח לקבל את הפרטים. אני בת 24 וגדלתי בבית מאוד בעייתי. ההורים שלי לא הסתדרו אחד עם השני, וכל הזמן היו בבית צעקות. מבחינת הקשר שלי עם ההורים, שניהם אנשים מאוד קרים(אבי כבר לא בחיים). מעולם לא נתנו לי חיזוקים חיובים או אמרו לי שהם אוהבים אותי, ובטח שלא חיבקו או הראו חיבה. סך כל הייתי ילדה טובה ושקטה, ותלמידה מצטיינת, אבל מאחר שהיתה לי בעיה של לשמור על סדר בחדר הייתי מקבלת מהם מכות. בעצם בבית היתה אלימות מילולית נוראית ואלימות פיזית. האלימות היתה על דברים פעוטים כמו זה שדיברתי קצת יותר ממה שהרשו לי בטלפון, או שלא שטפתי כלים. ההורים היו צוחקים עליי ויורדים עליי על כך שאני ביישנית, מה שהיה הזוי בדיעבד כי הייתי ביישנית בבית ספר ובכלל בגללם. בכל אופן, החיים בבית היו גהנום. בבית ספר עם השנים ולקראת התיכון יותר נפתחתי והיו לי הרבה חברים והייתי מאושרת, אבל ברגע שהגעתי הביתה זה היה נוראי. יש לי אחות קטנה שגם אלייה התיחסו כך, אבל לה אף פעם לא הרביצו והרבה פעמים היו מרביצים לי אם אני ואחותי הייתי רבות והיא היתה צועקת ובוכה(למשל רבות על המחשב) ומבחינתם מי שצועק היה צודק, ותמיד אני הייתי יוצאת האשמה, וגם כי אני הבכורה. כשהייתי בצבא אבי נפטר. לא לקחתי את המוות שלו קשה בכלל כי מאוד לא אהבתי אותו(בלשון המעטה). אני חושבת שאיפשהו יש לי רגשות אשמה שלא לקחתי את המוות קשה. ואחרי שהוא נפטר, אימי שכשהוא היה בחיים היתה יחסית היותר מתונה יחסית אליו, הפכה להיות הרבה יותר אלימה ורעה. היום אני יודעת בוודאות שבגלל ההורים שלי אני מאוד חסרת ביטחון, וגם חליתי בפיברומיאלגיה ויש שאומרים שהמחלה מתפרצת בעקבות תריגר שיכול להיות אלימות. היום מצבי יותר טוב מבחינה בריאותית, אבל היו חודשים שבהם היה לי גם זיהום רציני בגוף ובקושי יכלתי לקום מהמיטה מרוב חולשה ועייפות. אני גרה לבד ומאוד פגע בי שאפילו אז אמא שלי לא ניסתה לעזור לי ושרק התקשרה לעיתים רחוקות כדי לצאת מידי חובה. מה שרציתי בעצם לשאול זה: אני מרגישה שאני שונאת את אמא שלי. זאת הרגשה נוראית, אבל אני לא מצליחה להתחמק ממנה. אין מישהו בעולם שאני שונאת, ואבי כבר לא בחיים ואולי יש שיגידו שקיבל את עונשו. אבל את אמא שלי אני מאוד שונאת. זה אומר שאם היא מספרת על משהו לא טוב שקרה לה אני עמוק מבפנים פשוט שמחה.. אני מרגישה מאוד לא טוב עם העובדה הזאת ומרגישה אשמה שאני שונאת אותה. ורציתי בבקשה לשאול אותך: האם זה טיבעי שאחרי מה שעברתי אני אשנא אותה? מצד אחד ההיגיון אומר לי שזה טיבעי, אבל מצד שני יש לי רגשות אשמה איומים בגלל זה. מצטערת שכתבתי הרבה. תודה רבה! ושנה טובה

 

[גרא.]

yardencfs,את מתארת תחושות של שנאה,אני מרגיש

בפנייה שלך דווקא את הכעס,התסכול ,האכזבות מהתנהגותם של הורייך.רגשות כאלה שאי אפשר לפתור אותם גם לא תמיד בטיפול,עלולים להתחלף בשל כך לרגשות של שנאה,כאילו הורייך,במיוחד אימך היו אויבים שלך,כאלה שחיפשו תמיד את רעתך,התנכרו אלייך,ומנעו ממך את אהבתם.שאלי את עצמך,לאן רגשות השנאה האלה,מובילים אותך.האם לפנטזיות לכאורה שלאימך,יקרה את הרע ביותר? האם את מאחלת בסתר לבך,שהיא תחלה מחלה קשה, או ח"וח תלך לעולמה? האם את רוצה בדיעבד,לנקום בה על הסבל הרב שהיא הסבה לך?מה את בעצם מרגישה. אכן ציינת בסוף דברייך שאת כבר מרגישה רגשות אשמה איומים בשל השנאה שאת חשה כלפיה.ומה שעלול עוד יותר לסבך את התמודדותך הרגשית,זה מצב פתאומי,שאימך אולי תפגע ממנו..זה קורה לפרקים,כאשר רגשות שנאה,כעס,ותסכול,יוצרים רגשות נקם,ומחשבות שיש בהן ביטויים של רצון שמשהוא רע יקרה לאדם שכה פגע בך.קורה,ומשהוא רע קורה,כאילו התממשו הציפיות האלה,התוצאה בדרך כלל,רגשי אשם המתעצמים ומכבידים לעיתים מנשוא.טוב שכתבת ושתפת אותנו.חשוב בשבילך כמה שיותר מוקדם לעבד את רגשותייך בטיפול פסיכולוגי. אנסה לברר אם אוכל להפנות אותך למטפלת מתאימה.

 

[yardencfs]

לגרא

דבר ראשון, ממש תודה רבה על התשובה המפורטת! אתה לגמרי צודק, ואכן רגשות חזקים של כעס ותסכול כלפי ההורים שלי התחלפו בשנאה. בסתר ליבי כן הייתי רוצה לנקום בה. זה לא שהייתי רוצה שהיא תמות, אבל הייתי רוצה שהיא תעבור בדיוק את מה שאני עברתי בעקבות ההתנהגות שלה, ולא יותר מזה. במקרה של אבי, הוריו אכן היו הורים קשים והבנתי שהיתה אלימות, אבל במקרה של אמא שלי, סבא וסבתא שלי(הורייה) היו הורים מאוד טובים ולא היתה אלימות בבית. האם ידוע לך אם רגשות השנאה מתרחשים באחוז גבוה אצל ילדים שגדלו במשפחה עם אלימות בבית? והאם אתה חושב שכדאי לי לנתק עם אמא שלי קשר לגמרי וזה יוכל לסייע לי פחות לחשוב על מה שהיה? תודה רבה

 

[גרא.]

yardencfs,אכן כן.פסק זמן בלתי מוגבל שתקחי

לעצמך בכדי להתרחק מתחושות השנאה והכעס,עשוי לתת לך פרספקטיבה אחרת על כל מה שהיה,ומה שעשוי להיות.ההתנתקות הזמנית הזו,גם עשוייה להוות חומר למחשבה לאימך.הכוונה היא להתרחק,להתנתק,אבל לא לשרוף את הקשרים לחלוטין.כרגע אינך יכולה לדעת כיצד זה התפתח.כזכור,"דברים שרואים מכאן לא רואים משם".