שמתם לב?

[זמן איז זמני]

שמתם לב?

שילד מאומץ, נשאר תמיד ילד!
גם גיל 50 הוא "ילד מאומץ"

פורים שמייח!

 

[טליה מספרד 1]

נראה לי שזה הפך למושג
לא שבאמת הכוונה לילד ולא שבאמת הוא תמיד ישאר ילד
אלא שכשאומרים ילד מאומץ אין צורך להסביר שהמבוגר שעליו אנו מדברים אומץ בינקותו

פורים שמיייח
אחרי קריאת המגילה בפעם הראשונה בביכ רפורמי,
גיליתי שזה אפילו כיף ללא הצביעות שדרושה בביכ "רגיל"

 

[משתפרת]

אז ככה:

בשביל ההורה כל ילד (גם מי שנולד לו) ישאר ילד. זוכרת את אמא שלי מדברת עם חברה שלה ואומרת שאת ראש השנה תחגוג אצל הילדים. ה"ילדים" היו אחי, שהיה אז בן 45 או יותר, ואשתו. היום גם אני מוצאת את עצמי מדברת על הילדים שלי, הילד שעוד מעט מסיים שירות בצה"ל והילדה- שהיא בעצמה אמא לשניים גדולים (בני 9 ו-11).
ההבדל הוא אצל הילדים. אינני חושבת שהבת שלי (שנולדה לנו) תגדיר את עצמה כ"ילדה" בהקשר כלשהו. לעומת זאת שמעתי כמה וכמה בוגרים שמגדירים את עצמם כ"ילד מאומץ". אדם יכול להיות בוגר בכל דבר וענין אחר. ההתבגרות פיתחה (רצוי מאד שכך יהיה) יכולות ואחריות. אבל בענין האימוץ האדם כנראה נשאר כפי שהיה בילדותו, אותה ישות שנותקה ממי שהולידו אותו ונמסרה למשפחה אחרת.

 

[אבי351]

פורים שמח