שמתם לב לכך שיש מעט בחורים

[qt1]

שמתם לב לכך שיש מעט בחורים../images/Emo35.gif

האם המחלה הזו אופיינית יותר לבחורות מאשר לבחורים?(נשים גברים?) נדמה לי שיש בפורום יותר בחורות מבחורים, אם יש לכם זמן לספור , שתפו אותי כמה יש? אגב, זה קשה לכתוב הודעה ראשונה? כי לי ממש לא קשה באף פורום, איך היה לכם בפעם הראשונה? ממה חששתם? שתפו שתפו...

ת'ראות בינתיים ,

 

[ufo11]

לא נראה לי שהמחלה הזו תופסת

יותר בנות מאשר בנות. ייתכן מאוד שיש אנשים שעוד לא שמעו על הפורום הזה או שפשוט כאלה שלא רוצים להכנס כי לא רוצים לשתף.

 

[חייםלוי]

זה פורום חדש ואנשים עוד לא הגיעו

מניסיון בפורומים אחרים יש הרבה קוראים פסיביים שרק קוראים

 

[Blueberry Kiss]

שימי לב שרבות מהבנות לא חולות

באפילפסיה אלא כותבות על החבר, הידיד, האח והבן.. בפורום אולי יש יותר בנות מבנים...אבל מבחינת חולים זה כנראה שווה בשווה (למשל אני בת, אבל לי אין אפילפסיה...אני פה בגלל החבר שלי...)

 

[qt1]

סביר להניח שרבים לא שמעו על הפורום

סביר להניח שרבים/רבות לא מעוניינים/מעוניינות לשתף ושהם קוראים/קוראות פאסיביים , מעניין למה לנשים קל יותר לשתף מאשר לגברים... כמה אנשים מתוך 10 הם/הן חולי אפילפסיה? מעניין על מה המחקרים מצביעים. אגב, אף-אחד מכם/גם לא מותק... לא התיחס/ה לשאלה אם היה לו/ה קשה לכתוב בפעם הראשונה , היה קשה? בד"כ כשאני נכנסת לפורום חדש ורואה שרשורים, אם אני רואה שהקשרים הדוקים בין הכותבים ומתעלמים מכותבים חדשים - אני נמנעת מלכתוב ויוצאת משם , אם נושאי השיחה מעניינים לי מאוד ואני מרגישה שאני יכולה לתרום בהודעה שלי , אני מתעלמת מהקבוצה וכותבת את דעתי , גם אם הם חבורה של אנטיפטים ,מעניין מה הכותב החדש היה רוצה לראות כשהוא קורא את השרשורים כאן , אולי צריך לנסח הודעה מיוחדת לכותב החדש? (נתקלתי בזה בכמה פורומים ) מה הייתם כותבים לו/לה? אולי ננסח ביחד משהו ונשים בקישורי הפורום??? בסה"כ כאן הנושא המרכזי די ברור , לא מדובר במשהו כללי , אז אולי נצליח , מתחשק לכם או שנעזוב את ההברקה המדהימה שלי?

 

[ufo11]

יכול להיות שזה דבר הכרחי מה שהצעת

בסך הכל, אני לא זוכר שהיה לי קשה לכתוב כאן בפעם הראשונה. אני לא זוכר מה הניע אותי לכתוב, אבל כנראה זה היה משהו שקומם אותי. וחוץ מזה שראיתי שעוד אנשים ספרו על איך אצלם המחלה באה לידי ביטוי, אז התחלתי לספר. אני די בטוח שיש הרבה קוראים פאסיביים שאולי קצת קשה להם להפתח בשלב זה, אבל לדעתי אם הפורום הזה באמת יהיה פעיל מאוד ותהיה נכונות לעזור אחד לשני (כפי שקורה מאז נפתח הפורום) אז לאט לאט אותם אנשים יראו אולי שכן אפשר לכתוב כאן ולשמוע עצות/דעות/"חוויות" של אחרים.

 

[חייםלוי]

לא היתה לי בעיה לכתוב בפורום

למרות שאני לא מספר על המחלה שלי אלא אם כן זה נחוץ כמו בבדיקות לצבא או בעבודה. אני לא רואה שום צורך לרוץ לספר לכל העולם. אבל כתיבה בפורום היא עניין אחר.

 

[hashy]

ולחברים אתה מספר?

 

[חייםלוי]

לא. רק המשפחה יודעת. לא הרגשתי אף

פעם צורך לספר למישהו אלא אם כן זה היה חשוב שידעו. אני מאוזן כבר עשרות שנים וזה לא מהווה חלק עיקרי בחיי, חוץ מהתרופות שאני צריך כל חודש לבקש וגם את זה לא אני עושה כי אין לי זמן. למעשה כאן זאת הפעם הראשונה שאני מדבר על כך.

 

[hashy]

לפי האתר של אי"ל בערך 0.1 מתוך 10

חולים באפילפסיה או 1 מתוך 100. הייתי כותבת משהו מזמין וחם שאומר שאפשר לכתוב הכל, לשאול הכל, ארוך או קצר נקרא, נתייחס ונחבק בסופו של דבר ועוד משהו על המחלה עצמה והסיטואציה... יאלל'ה בואי ננסה - יש לך רעיון איך להתחיל?

 

[S E M 151]

לא שמעתי עליו

אני חדשה בפורום הזה בעיקר משום שלא ידעתי עליו עד לפני יומיים. ובהודעה בפורום אחר בכלל - תרגום ועריכה. נכנסתי הצצתי, והגבתי לדברים ששיר כתבה, משום שהם הזכירו לי את הבת שלי, אני לא יודעת הרבה על המחלה, אבל התופעות ששיר תיארה פשוט כל כך תאמו את מה שהבת שלי עברה שיכולתי לכתוב על זה - גם אני. התגובות של שאר אנשי הפורום כאן עודדו אותי מאוד, הן להישאר בפורום והן לפרט. אני מוצאת שזה חשוב ששמים לב לאנשים חדשים שנכנסים, ואני אישית מאוד מודה לכם על זה. מאוד מצא חן בעיני שאין כאן קיטורים, יש סיפורים על המחלה כחלק מהחיים ולא מעבר לזה, המון עידוד וכו' וזה נהדר.