שמתי לב

[לייזער]

שמתי לב

שכשכתבתי רעיונות ותוכניות לעתיד כל שורה חדשה התחילה רחוק יותר מהשוליים הימניים הסהרוריים עד שהשורות היו בזוית של כ 30 מעלות. אני מניח שזה מתקשר לכך שחשבתי על העתיד ולכן היתה תנועה כלפי שמאל. יש בזה משהו?

 

[אריק!]

לייזער

עכשיו שב וכתוב על עברך ככל שעולה ברוחך, עכשיו זה שונה ?

 

[לייזער]

זה שונה מכתיבה סתמית.

ההשואה שלך לא תלך כי זה לא יהיה ספונטני

 

[אריק!]

או קיי

קשה להעריך עד כמה התוכן הספציפי השפיע, אולם במדה שבתקופה האחרונה אתה ממוקד יותר במחשבות ותכנונים של העתיד, יוזמות חדשות, שנויים, חששות ודעות מוקדמות שהתגברת עליהם. זה יכול לבטא גם חיפוש קשר וחברותא מתוך חסר כלשהו בתקופה נוכחית, או ידידותיות טבעית ושתופיות כנה של אדם שהקשר והביחד טבועים אצלו. זה יכול גם לבטא, לא אצלך כנראה, האצת תהליכים לקראת יישומם הדחוף יותר וחוסר סבלנות. גם שאפתנות, התלהבות, אימפולסיביות. זה יכול לבטא חולשת אופי, מושפעות וחיפוש סעד בסביבה למצב האישי העגום - מאין חוסר ישע. ראית את החידה שלי ?

 

[לייזער]

כבן תמותה ולא גרפולוג

אין לי כלים לפתור את חידתך

 

[אריק!]

זרוק הימור

וזהו, אני מגלה.

 

[לייזער]

הימור

כתב 1- 2 כתב 2- 1 3- 3 4-4

 

[אריק!]

אני מקווה שבלוטו תצליח יותר.

פיספסת בכולם, אבל נדמה לי שגם מנוסים ממך היו מפספסים, במחשבה שניה זה אפילו קשה. אז כך: מס´ 1 גברת שנושאת נאומים חוצבי להבות על כל נושא, כשיש אנשים ואין אנשים, בקול רם ותנועות, ללא שום הגיון וקשר למציאות. לוקה במחלת נפש. מס´ 2 ראש הממשלה לשעבר לוי אשכול מתקופת היותו חקלאי ונדמה לי מזכיר/גזבר אגודה. מס´ 3 בחור שהיה בן 16 בערך שכתב זאת, גאון במתימטיקה ולמד, אז, באוניברסיטה בחו"ל בתחומים אלה. ראשון באולימפיאדה בינלאומית. בתקופת המכתב סבל מבדידות וקשיי התאקלמות חברתית. מס´ 4 כתב ידה של חנה רובינא. אריק.

 

[מיכל בן טובים]

מעניין אותי תמיד לראות כתבי יד

של חולי נפש. לפעמים נדמה לי שהשוני בין כתבי היד האלו לכתבי יד אחרים הוא דקיק ולפעמים השוני עצום ואני תוהה איך מבחינים. אבל בכל זאת הרבה פעמים מצליחים לתאר בדיוק את האדם ובכל זאת לא לשים את האצבע או לפספס את הנקודה של האפשרות של אותו אדם להגיע לפסיכוזה וכדומה. מדעתך, אריק, בנושא הזה ?

 

[אריק!]

דעתי בענין זה כדעתך

קל יותר לזהות בעיות חריפות באלה שכתב ידם מתפרק לרסיסים, מופרע ארגונית, משובץ סמלים, מוגזם בלולאות וקישוטים כמעט ללא יכולת לזהות את שלד האות. גם כאן מסובך להבין מה קורה אצלם אולם לפחות יש איזה נורית חיווי להפרעה כלשהי. שונה הדבר באלה ש על פני השטח, מבחינה צורנית וארגונית עומדים בדרישות סבירות, ובכל זאת ממש חולים, או באיזון שברירי עדין שכל אירוע יכול לשבור את המחסומים. ומה לכתוב במקרה כזה ? הדגמא שצירפתי היא ממש בעייתית. לו היית רואה את המשך המכתב הכל היה פשוט יותר, אולם אם להיות כנים, מהכתב קשה לעלות על זה. בואי נאמר שיותר קל להדביק לה "שחקנית" מאשר "שחקנית חולה". יש לי הרבה כתבי יד של חולי נפש. היום הייתי בפסטיגל.

 

[מיכל בן טובים]

יש לך של אותו אדם מתקופות שונות ?

 

[אריק!]

לא, רק טקסט יחיד על 3 דפים