שמתי לב

[זקט עור]

שמתי לב

שרוב השיחות והשירשורים פה נסובים סביב הדת וכו׳. כלומר אני יכולה להבין את זה אבל זה גורם לי לחשוב שמה,אנשים שיצאו בשאלה האם כול הזמן מעסיקים אותם קונפליקטים ודברים שקשורים לדת? ברור לי שזה פורום ׳יוצאים בשאלה׳ ומן הסתם ידברו פה על הדת,אבל האם זה משהו שבאמת מעסיק אתכם ביום יום?שאלות ותהיות?
אני למשל בנקודה הזאת בחיים שלי,שום דבר שקשור לדת או ליהדות לא מעניין אותי ולא מעניין אותי לדבר על זה.אני פשוט זורמת עם היום יום שלי. אולי זה מן מיאוס זמני מכול מה שקשור בנושא הזה.
(מנהלים-לא היה לי מושג אם זה בסדר לפתוח שירשור חדש אבל זרמתי. סליחה מראש אם זה לא היה במקום)

 

[מילטון גון]

זה בסדר גמור

סתם הערה. שימי לב שמטבע הדברים - כשיש ליוצא בשאלה משהו שמעניין אותו ולא קשור לדת או ליציאה, הוא פחות ימצא סיבה לשתף את זה בפורום.

 

[babylon_a1]

אבל אפשר להגיד את זה על כל פורום

זה לא שאסור לכתוב פה על טיסנים או פוליטיקה
זה פשוט המקום הפחות רלוונטי

 

[זקט עור]

מבינה

ומסכימה איתכם. שמחה שלפחות יהיה לי מקום לפרוק ולשאול כשיהיה צורך.

 

[איש האמת1]

דברים חוץ לדת לא מתאים לפרום אני לדוגמא

בסוכות הייתי בפסטבל אייקון שזה פסטבל מדע בדיוני ופנטזיה את החוויות שלי מפסטבל אני לא יכתוב כאן אלה בפורום מדע
בדיוני ופנטזיה

 

[קסיוס קליי9]

זה ישמע לך מאוד מוזר זקט

לדעתי זה הפורום הכי דתי בתפוז, באופן פרדוכסלי דווקא אלה שהשילו מעליהם את הדת כמערכת טכנית, וצברו לא מעט טינה לממסד הדתי. מתקשים להפרד מהדת כשהיא נטו ללא ממסד וחובות יום יומיות

 

[דפנה קוט]

זה לא משהו שאפשר באמת למחוק

זה חלק גדול ומשמעותי מהחיים שלנו.
זה הילדות.
זה ההתבגרות.
זה החיפוש העצמי -
וזה השינוי.
זה חלק מאיתנו. ממי שאנחנו גם היום.

אם יכולתי לשלוט קצת יותר על מהלך חיי - הדברים היו נראים אחרת. אבל במחשבה לאחור, אלו חוויות שחוויתי. אנשים שהכרתי ואהבתי. בדיחות שרק אני ויוצאים אחרים מבינים - וצוחקים.
שחרור מסויים.
וזה כיף לנו.
בעיני יש בזה הרבה מקום של הומור עצמי וקבלה בריאה של מה שהיה, והקושי, והשוני.
ואין מה לעשות, אנחנו באמת שונים, אנחנו באמת רואים את העולם מנקודה אחרת. האסוציאציות שלנו שונות, ההומור שלנו שונה, וזו הדרך שלנו להתמודד - ובעצם לשלב את זה במקום טוב של החיים הנוכחיים שלנו.
וטוב לנו עם זה.

 

[כבשה תוהה]

אנחנו חיים

חיים מלאים שלא קשורים לדת. לצידם יש את העבר שלנו, את המשפחה הדתית שלנו, את החגים ואת מה שקורה במדינת ההלכה שלנו.

אז יש כאלו שזה יעניין אותם יותר ויש כאלו שפחות אבל לחיות, לעבוד, לפגוש חברים ולבלות אנחנו עושים בלי קשר להיותנו דתל"שים.

לי יש יותר חברים דתיים לשעבר מאשר חילונים אבל זה רק בגלל שבחרתי להיות חברה שלה, גם בגלל עברנו המשותף ובעיקר בגלל שטוב ונעים לי בחברתם.

להגיד שהחיים שלנו סובבים סביב הדת או סביב קונפליקטים של הדת לדעתי תהיה הנחה שגויה.

 

[זקט עור]

מסכימה עם מה שנאמר

אני חושבת שלמרות הכול אני אעדיף להתחבר עם אנשים עם עבר כמו שלי כי המכנה המשותף הזה שיש לנו זה משהו שהרבה אנשים מבחוץ לא יהיו מסוגלים להבין.
זה גורם לי לחשוב עכשיו על הבחור שיצאתי איתו בחודש האחרון שממש במקרה יצא שיש לו רקע דתי וזה אחד הדברים שחיברו ביננו,ההבנה,דברים שבן זוג ׳רגיל׳ לא היה מבין וכו׳. לא משנה שזה לא הצליח וחתכנו.
אני חושבת לעצמי האם אני אצליח ׳להסתדר׳ עם בחור חילוני מבטן,תמיד יהיו את הדברים המסויימים אצלי שהוא לא יהיה מסוגל להבין וזה מייאש.לא יודעת מה לחשוב..אם זה עדיף מישהו ׳כמוני׳ או שזה משהו שאני אצטרך ללמוד להסתדר איתו.
סורי על החפירה,מקווה שהייתי מובנת

 

[כבשה תוהה]

תצטרכי ללמוד להסתדר

אני יודעת שבהתחלה היה לי קשה. אפילו השפה היתה שונה.

אני זוכרת שפעם יצאתי עם בחור והלכנו בגינה בסיבובים אז צחקתי ואמרתי שאנחנו עושים הקפות הוא חשב שאני מדברת על הקפות בספורט בזמן שאני כמובן התכוונתי להקפות של שמחת תורה...