בשביל להקל עלייך
הוצאתי מכמה דפים אחורה את המידע שהעליתי על Tower Of Power וסידרתי אותו קצת ככה שאתה יכול לעלות אותו כמו שהוא למאמרים. הנה: כמה פרטים קטנים על הלהקה: נוסדה ב1967 באוקלנד, קליפורניה. בלהקה נוצרה רוטציה מתמשכת בין הנגנים, לכן לא היה הרכב קבוע לכל אורך השנים. בין האנשים שניגנו בלהקה היו לני וויליאמס, ריצ'ארד אליוט, רון בק, ווילי פולטון, אליס הול, סטפן "דוק" קפקה ועוד רבים וטובים. כלהקה שמופיעה ומקליטה חומר מקורי, טאוור אוף פאוור היו גם להקת ליווי של אומנים מהשורה הראשונה, וגם כשעבדו על קטעים מקוריים עדיין היו מבוקשים בתעשייה, והופיעו עם אומנים כמו אלטון ג'ון, סנטנה, פאולה אבדול, ארוסמית', רוד סטיוארט ועוד. חברי ההרכב הנוכחי של הלהקה הם: אמיליו קוסטלו - שירה וסקסופון לארי בראגס - שירה סטאפן 'דוק' קאפקה - באריטון סקס' אדולף אקוסטה - חצוצרה מייק בוגרט - חצוצרה דיוויד גאריבלדי - תופים רוג'ר סמית' - קלידים ג'ף טמילייר - גיטרה רוקו פרסטייה - באס תמיד היה קשה להגדיר את סוג המוזיקה של טאוור. אפילו כשנשאלו חברי הלהקה התקבלו מספר רב של תגובות שלא מצביעות על החלטה מבוססת. אמיליו קוסטלו, סקסופוניסט בהרכב ואחד ממקימי הלהקה טוען ש:"מה שטאוור מנגנים זה מוזיקת נשמה עירונית(או Urban Soul Music)". הזמר ברנט קרטר מגדיר אותה כ"Old School Funk with New School flavor". לני פיקט, סקסופוניסט לשעבר בלהקה, וכיום המנהל המוזיקלי של Saturday Night Live אומר ש"Tower Of Power is the world's greatest rhythm and blues band". מעריצים רבים של טאוור אומרים שהגדרה מילולית למוזיקה שלהם היא חסרת טעם, וזהו פשוט דבר שרק האוזן יודעת להגדיר. מנהיג הלהקה, אמיליו קוסטלו, נולד בדטרויט למשפחה חצי מקסקנית חצי יוונית. כשהיה צעיר עבר עם משפחתו לשכונה ממעמד הפועלים במפרץ סן פרנסיסקו שנקראת Fרמונט, ובגיל 17 הקים להקה בשם "The Motowns", שניגנו מוזיקת נשמה לא ברורה. ב1968, קוסטלו התחבר עם הסקסופוניסט סטאפן "The Funky Doctor" קאפקה ושניהם עברו לבית באוקלנד נחושים להתחרות ברוק הפסיכדלי ששלט באיזור באותה תקופה. הוא שינה את שם הלהקה ל"טאוור אוף פאוור" ונפטר מהחליפות המחויטות והתספורות המגונדרות, אך שמר את הסאונד והתחיל לכתוב חומר מקורי עם קאפקה. מנקודת מבט של מתופף, אני יכול להגיד שהצד הדומיננטי של הFאנק בהרכב תבע את חותמו במאי 74, כאשר הוציא ההרכב את התקליט Back To Oakland, שכלל את קטע הנושא של הדיסק ושמו The Oakland Stroke. המקצב הזה עד היום נחשב כאחד ממקצבי הFאנק החשובים ביותר בהסטוריית התופים המודרנית, ולכן ההרכב לרוב מיוחס כמקושר עם Fאנק בקרב המתופפים.